כאבים ברגליים וקושי בהליכה: מהי מחלת היצרויות ברגליים?

כשמדברים על סיבוכים של מחלת טרשת העורקים, מדברים לרוב על התקף לב. ואכן, התקף לב הוא מהסיבוכים הסופיים והקריטיים של המחלה, אך לטרשת עורקים – תהליך כרוני של הצטברות ושקיעה הדרגתית של שומנים כגון כולסטרול בדפנות העורקים – ישנם גם ביטויים שאינם במובהק לבביים. כך למשל, פרט לעורקים שמזינים את הלב (העורקים הכליליים), טרשת יכולה להתפתח בעורקי הכליה, בעורקי הצוואר שמוליכים דם למוח ובגפיים התחתונות. פגיעה בגפיים התחתונות בעקבות טרשת עורקים מכונה הצרויות ברגליים, או מחלת כלי דם היקפית (PVD).

הגורמים לפגיעה באיברים השונים הם אותם גורמים: הצרות כלי הדם ופגיעה בזרימת הדם לאיבר הספציפי. במקרה של התקף לב מדובר בחסימה של אחד העורקים הכליליים (עורקי הלב), ובהפסקת זרימת הדם ללב. במקרה של הצרויות ברגליים מדובר על בעיות בזרימה בכלי הדם ההקפיים, המספקים דם לגפיים התחתונות.

מהם גורמי הסיכון?

הגורמים העיקריים להיצרויות ברגליים הם עישון וסוכרת. צילום: Shutterstock

טרשת העורקים פוגעת כאמור גם בעורקי הלב וגם בעורקי הרגליים. ואכן, הפתולוגיה וגורמי הסיכון זהים, ועליהם נמנים יתר לחץ דם, עישון, סוכרת, השמנת יתר, היסטוריה משפחתית של מחלות לב, מתח נפשי בשילוב אורח חיים לא מאוזן ועודף כולסטרול. ספציפית במחלת כלי דם היקפית (הצרויות ברגליים) הגורמים העיקריים הם דווקא עישון וסוכרת.

ועדיין, הצרויות ברגליים – כמו גם בכל איבר אחר בגוף – אינן עומדות בפני עצמן. פעמים רבות הן מנבאות התפתחות של אירועים מוחיים (שבץ מוחי) או לבביים (התקף לב). אם נשווה את גוף האדם למערכת אינסטלציה, הרי שאם יש חסימה במקום אחד, רוב הסיכויים שתתפתח חסימה או סתימה גם במקום אחר. לפיכך, מי שכבר נמצאה אצלו טרשת עורקים שהובילה לחסימה של אחד העורקים הכליליים, נמצא בסיכון להיצרויות ברגליים או באיבר אחר כתוצאה מטרשת עורקים, ולהפך. הסטטיסטיקות מדברות על כשליש מהחולים שלהם חסימה באיבר מסוים, אשר יפתחו חסימה באיבר נוסף בגוף, ולכן למעקב רפואי במידה שידועה טרשת עורקים יש חשיבות מכרעת.

מהם המאפיינים להיצרויות ברגליים?

פצעים, כיבים, כאבים וקור ברגליים. צילום: Shutterstock

1. כאבים ו"צליעה לסרוגין". על פי רוב, המחלה תתאפיין בכאבים בזמן מאמץ והליכה (ולא במנוחה), או ב"צליעה לסירוגין" (קלאודיקציה) - אנשים רבים הסובלים מהיצרויות ברגליים מתארים כאב ברגל, בעיקר באזור השוק, המופיע בהליכה וחולף במנוחה. הכאב מתואר לעיתים כ"רגל נתפסת" או כובד באזור השוק. לעיתים הכאב מופיע רק בהליכה מאומצת או בעליה.  

2. פצעים וכיבים. פצעים ברגליים קשים לריפוי, או כיבים במידה שהמחלה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר, הם ממאפייני מחלת ההיצרויות ברגליים – בעיקר אצל חולי סוכרת.

3. רגליים קרות. אנחנו רגילים להשתמש בביטוי "רגליים קרות" כדי לתאר הימנעות או בריחה מסיטואציה עקב פחד, אבל במחלת היצרויות ברגליים, הביטוי הזה מקבל את משמעותו המילולית: עקב הפרעה בזרימת הדם לרגליים שעלולה להופיע אצל חולים במחלה, אחד הביטויים האפשריים הוא רגליים קרות מהרגיל או חיוורות.

מהן דרכי הטיפול?

אורח חיים בריא הכולל אכילה נכונה, פעילות גופנית והמנעות מעישון - הכרחי. צילום: Shutterstock 

במידה שמתקיימים התסמינים של היצרויות ברגליים, יש לפנות בהקדם לרופא כלי דם או לקרדיולוג, המומחה בטרשת עורקים. האבחנה על פי רוב נעשית על סמך תיאורי המטופל, לכן חשוב להקפיד בתיאור התחושות. בדיקה גופנית שיבצע הרופא תמדוד את הדופק ברגליים. במידה שהוא מוחלש, הדבר יהווה סממן למחלה. בשלב הבא על פי רוב תתבצע בדיקת הדמיה – אולטרא-סאונד דופלר של עורקי הרגליים.

מדובר בבדיקה שאינה פולשנית, המספקת אינדיקציה לזרימת הדם ברגליים. במידה שהבדיקה אינה תקינה והחולה סובל, יש לשקול הדמיה של עורקי הרגליים. השלב הבא יכול לכלול צילום סי.טי של עורקי הרגליים, או צנתור – תהליך התערבותי זעיר פולשני בהרדמה מקומית. הצנתור נועד תחילה לאבחון אזורי ההיצרות, אורכם וחומרתם. בשלב הבא, לאחר דיון ושיקול לפי חומרת המחלה ותלונות החולה - ישמש הצנתור גם לפתיחת החסימה, באמצעות בלון או סטנט (תומכן מתכתי).

כל החולים במחלות כלי דם ובטרשת עורקים, ובכלל זה בהיצרויות ברגליים, חייבים לאמץ אורח חיים בריא ומאוזן הכולל תזונה נכונה, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה. בנוסף יש חשיבות לאיזון ערכי לחץ, טיפול בשומני הדם ואיזון ערכי סוכר. מרכיב חשוב יותר בכל מקרה של טרשת עורקית, בעורקי הרגליים או עורקי הלב, הינו טיפול במדללי דם באמצעות אספירין.  

אספירין הינה תרופה המעכבת טסיות ומונעת קרישיות דם. לטיפול באספירין יש מרכיב חשוב במניעת התקדמות החסימות העורקיות ומניעת הווצרות קרישי דם בעורקים הטרשתיים, דבר שיוביל בהכרח לאירועים חריפים. כדי להימנע ככל האפשר מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, הרופאים כיום ממליצים על מינון נמוך של אספירין - 100 מ"ג (ניתן למצוא בתרופות כגון קרטיה או קרדיופירין). יש יתרון שלאספירין יהיה ציפוי מגן, כדוגמת הציפוי באספירין קרטיה, הציפוי אינו מתפרק בקיבה כך שהסיכון לתופעות לואי פוחת.

לפרטים נוספים על אספירין קרטיה לחצו כאן

ד"ר מיכאל יונש הוא מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה, מצנתר עורקי לב וכלי דם ומנהל שירות צנתורים ומחלות לב מבניות במכון הלב במרכז הרפואי קפלן.

* שירות לציבור – מוגש בחסות חברת פריגו

6 טעויות בריאות שאנחנו עושים אחרי גיל 50 

כל מה שצריך לדעת על לחץ דם

מה כדאי לאכול כדי להוריד לחץ דם?

לחץ דם: גורם המוות המוביל בעולם

נלחמים בלחץ דם גבוה בדרכים טבעיות

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה