חזרה לבריאות טובה

לב אישה: על מחלות לב בקרב נשים ומניעתן

מחלת לב נתפסת כמחלה גברית, אבל נשים סובלות ממנה לא פחות. פרופ' יעקב דרורי, קרדיולוג ומחבר הספר "לב אישה - על מחלת לב ומניעה" מסביר כיצד יכולות נשים לשמור על בריאות הלב שלהן בעזרת מודעות ושינוי אורח החיים
עדי כץ 16/06/10
לב אישה: על מחלות לב בקרב נשים ומניעתן
חברות יקרות, אם חשבתן שהמפגש היחיד שלכן עם מחלת לב יתבצע דרך הבעל, יתכן שטעות בידכן. מחלות הלב נחשבות אמנם לצרה של גברים, אבל נשים לוקות בהן לא פחות, ולעתים ניזוקות אף יותר. הספר "לב אישה - על מחלת לב ומניעה" (בהוצאה עצמית) של פרופ' יעקב דרורי, שהושק בימים אלה דיגיטלית ברשת החברתית הבריאותית "כמוני", מבקש לעורר אותנו, הנשים, לפעולה. מחלת לב כלילית היא גם מחלה של נשים, טוען המחבר, אבל לא מדובר ברע הכרחי. ניתן למנוע אותה בעזרת מודעות ושינוי באורח החיים. הספר, שנכתב בשנת 2005 ומבוסס על פרסומים מדעיים מהשנים 2004-1999, ידידותי לקורא ומפרט את כל מה שרציתן לדעת בסוגיית השמירה על הלב. בעיתון "הרפואה" הוא אף הוכתר כ"ספר חובה לכל אישה בכל גיל". מחלת לב כלילית מוגדרת כתפקוד לקוי או כנזק לשריר הלב, הנגרמים מהיצרות או מסתימה בעורק כלילי אחד או יותר. העורקים הללו, המובילים דם לשריר הלב, נפגעים בתהליך הנקרא טרשת עורקים. היצרות העורק הכלילי גורמת לירידה בנפח הדם שהוא מזרים וכן לירידה בגמישותו, מה שמגביל את יכולתו להתרחב ולספק חמצן לשריר הלב. פרופ' דרורי, מומחה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה עם התמחות בשיקום חולי לב, שימש במשך שנים כסגן מנהל המכון לשיקום חולי לב במרכז הרפואי "שיבא" וכרופא אחראי על תוכנית השיקום. הוא משמש כפרופסור חבר בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב, ומאז פרש לגמלאות הוא משקיע את זמנו בפרויקטים מדעיים וציבוריים לקידום מניעת מחלות לב ושיקום חולים. בשנת 2008 זכה בפרס על מפעל חיים מטעם האיגוד הקרדיולוגי. הספר "לב אישה", שמתפרסם עתה לראשונה באינטרנט, הוא ספרו השני של פרופ' דרורי בנושא מחלות לב בנשים. הראשון, "מחלת לב כלילית בנשים" (הוצאת יוזמות הייליגר) יצא ב-99'. "באותה תקופה", הוא מספר, "דיברו על אפליה בתחום הרפואה כלפי נשים חולות לב. טענו שהן מאובחנות באיחור, מקבלות פחות טיפולים פולשניים וזוכות לפחות שיקום. אני קבעתי שאין עדות לאפליה מכוונת ושהסיבה העיקרית לכשלים הללו היא חוסר המודעות של הנשים עצמן. העלו את זה מחקרים שנעשו בכל העולם. נשים פשוט פחות מודעות לנושא".
למה המחלה התקבעה כגברית?
"כיוון שהיא מתחילה אצל נשים בגיל מבוגר יותר, לרוב במהלך או אחרי גיל המעבר, כשרמת ההורמונים הנשיים שמגינה על האישה ממחלות לב יורדת. אצל גברים זה עלול להופיע בגיל צעיר יותר. ככל שבודקים את החולים בגיל מבוגר יותר, רואים שמספר הנשים משתווה לגברים. סיבה נוספת לטעות היא העובדה שתוחלת החיים של נשים גבוהה יותר, ולכן הייתה דעה שהעיסוק במחלות לב לא רלוונטי לגביהן". אבל לא לעולם חוסן. לדברי דרורי, אורח החיים הפרוע של נשים צעירות רבות בתקופתנו, לרבות השמנה, עישון וחוסר בפעילות גופנית, עלול לגרום לשינוי המצב ולכך שגם נשים ילקו במחלות לב עוד לפני גיל המעבר. "לצעירות שמעשנות ההגנה של ההורמונים לא תספיק והן עלולות ללקות במחלות לב ובחסימות של כלי דם, שיכולות לגרום גם לשבץ".


הדרכים הטובות ביותר להוריד את שיעורי תחלואת הלב הן, לדעתו של פרופ' דרורי, הסברה וייזום פעילות מונעת. "חשוב להגביר את המודעות של הנשים עצמן, כי נשים פשוט לא מגיעות לקבל את הטיפול בזמן וצריך להתחיל בפעילות ההסברה עוד בגיל הילדות. בכל כיתת תיכון שתיכנסי אליה היום יש לרוב התלמידים לפחות שלושה גורמי סיכון. שתיית אלכוהול בכמויות מופרזות, אכילת יתר ועישון, והספרות מראה שנשים רגישות יותר לנזקי העישון מאשר גברים".
ומה בדבר התורשה?
"גם לתורשה יש מקום, אבל הדגש צריך להיות על מה שנקרא 'תולדות מחלת לב במשפחה', שמקורה לא חייב להיות בגנים. גם הרגלי חיים פסולים במשפחה מסוימת עלולים להביא לשכיחות משפחתית של מחלות לב. אדם שיש לו נטייה גנטית לפתח מחלת לב נמצא במצב גרוע עוד יותר. יש לו מלכתחילה גורם סיכון אחד יותר מאשר לאחרים והוא חייב להשקיע יותר במניעה". הספר, שפרקיו יופיעו באתר "כמוני", נועד אם כן, לעודד נשים לנקוט בפעילות מונעת, מעבר למתן הידע התיאורטי לגבי המחלה. "מעבר לקריאה בספרים כמו זה, חשוב שמערכת הבריאות תעודד את האזרחים לבצע פעילות מונעת", אומר פרופ' דרורי. "זהו התחום המוזנח ביותר במערכת הבריאות הישראלית. נכון שתרופות יכולות גם הן לשמש כטיפול מונע, אבל הצעד הראשון צריך להיות חינוך ופעילות יזומה לאורח חיים נכון, תזונה נכונה, התייחסות נכונה למצבי לחץ והימנעות מעישון ומשתיית אלכוהול מופרזת. "ההוכחה הטובה לכך שהסברה כזאת קיימת במידה כזו או אחרת היא שבעשורים האחרונים פחתה התמותה ממחלות לב באוכלוסייה ב-30 אחוז במדינות העולם המערבי. הבעיה היא שהמודעות קיימת בעיקר בקרב בני המעמד הגבוה. מעמד סוציו-אקונומי נמוך נחשב היום גם הוא לגורם סיכון, אם בגלל חוסר מודעות, חוסר באמצעים, מצבי לחץ מרובים יותר ועוד. זה נכון בעיקר לגבי נשים, שבחברות רבות סובלות מחסכים, וכיוון שכך יש צורך באפליה מתקנת בתחום הזה".
מה זאת אומרת?
"היום מכירים בכך שההתייחסות לגברים ולנשים בתחום הרפואה אינה יכולה להיות אחידה ואפילו קם גוף בשם 'החברה לרפואה מגדרית'. ברור שיש הבדלים בין גברים לנשים בגורמי הסיכון, בנטייה למחלות ובדרכי הטיפול. בתחום בריאות הלב זה אומר שנשים זקוקות יותר לתוכנית מניעה ולשיקום לב מאשר גברים. "הרפואה מתעסקת בגורמי הסיכון הביולוגיים, אבל גם לגורמים הנפשיים והחברתיים יש חשיבות מתועדת ומוכחת. נשים נמצאות בסיכון יתר למחלות לב בין השאר בגלל הפרופיל הסוציו-דמוגרפי הגרוע שלהן. הן סובלות יותר מבדידות וממחסור בתמיכה חברתית, ממצב כלכלי קשה יותר, מריבוי תפקידים בבית ומהכרח לטפל בבני משפחה רבים שמביא לפחות זמן פנוי לבצע פעילות גופנית סדירה וליותר לחץ נפשי. לנשים יש נטיית יתר לפתח דיכאון וחרדה. כל זה מביא להתפתחות של השמנה, לכושר גופני לקוי, לסוכרת וליתר לחץ דם, שגורמים למחלות לב. "גם אחרי שהן כבר חולות, הן פחות פונות לשיקום לב, אם בגלל חוסר זמן או מודעות ואם כיוון שמסגרת השיקום לא מתאימה להן, כי היא מאוכלסת ברובה בגברים".
אז מה אישה צריכה לעשות כדי לשמור על הלב?
"כדי להתחיל בתוכנית מניעה, היא צריכה בתור שלב ראשון לגשת לרופא ולברר מה הם גורמי הסיכון שלה באמצעות בדיקת ערכי הסוכר, הכולסטרול לסוגיו והטריגליצרידים, וכמובן בדיקת לחץ דם. יש לבדוק את הגובה והמשקל ולחשב את ה-BMI . בשלב הבא היא צריכה לבצע פעולות לאיזון הערכים הבלתי מאוזנים, עם דגש על הורדת עודף משקל, בעיקר בבטן, כי השמנה בטנית קשורה להתפתחות התסמונת המטבולית. לבסוף, עליה לבצע 'בקרת איכות', כלומר לוודא שהאמצעים שנקטה יעילים. "במקרים מסוימים, על פי המלצת הרופא, כדאי לקחת תרופות מונעות להורדת לחץ דם למשל. אבל התרופות אינן הצעד הראשון. בתחילה יש לנסות לשפר את המצב על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון. עם התרופות אפשר לחכות, וגם אם נוטלים אותן כדאי להקפיד על האמצעים הנוספים במקביל, כדי להוריד את המינון". מבין הפעולות המונעות מבקש פרופ' דרורי להדגיש את חשיבותם של הפעילות הגופנית והכושר הגופני. "פעילות גופנית סדירה מגינה על הלב באופן ישיר וגם באופן עקיף, כיוון שהיא מרגיעה, משפרת את המצב הנפשי ומפחיתה דיכאון, שהוא כשלעצמו גורם סיכון. היא גם מאזנת את רמת הסוכר ומורידה את לחץ הדם. כושר גופני הוא גורם מגן כשלעצמו, גם בלי קשר לרמת הפעילות. יש אנשים שהכושר הגופני שלהם משופר יותר, באופן טבעי".
לקריאת הפרק הראשון בספרו של פרופ' דרורי:

www.camoni.co.il

עוד על בריאות הלב:

נמוכים? הסיכון למחלות לב עולה

סובלים מבעיות זקפה? אתם בסיכון למחלת לב

בשר מעובד מעלה את הסיכון למחלות לב

סוכר: פוגע גם בלב

מחסור בשיניים - סכנה ללב

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום קרדיולוגיה - רפואת לב

פורום הפסקת עישון, גמילה מעישון

פורום תזונה נכונה

פורום כושר גופני
תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה

דלי סוכר ופחמימות: מתכונים לסוכרתיים

ב-2006 מחלת הסוכרת הוכרזה על ידי האו״ם כמגיפה כלל עולמית. בישראל ידוע על כ-600 אלף חולי סוכרת מאובחנים,...

לקריאת הכתבה
נכון או לא נכון? מיתוסים לגבי מזון

האם אבטיח הוא בעיקר סוכר, והאם זה נכון שאשכולית ולימון שורפים שומנים? האינטרנט מלא במיתוסים וברבעי אמיתות...

לקריאת הכתבה
בלי חרדה: הצמחים שיעזרו לכם להירגע

   

החרדה היא חלק מהקיום האנושי, ולהבדיל מהפחד, היא לא תמיד תלויה בעובדות. מי שלוקה בהפרעת חרדה לא זקוק...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה