לכל איש יש נר

שישה מיליון. קשה להכיל את המספר הזה, שלנצח יישאר בלתי נתפס. אנחנו מצווים "לזכור ולא לשכוח", ולפחות ביום השואה יש לנו הזדמנות אמיתית לעשות את זה. אבל עמותת "שם ונר" מציעה לנו לעשות יותר מלצפות בסרטי הזיכרון המצמררים ובעדויות של המעטים שעוד נותרו בינינו כדי לספר. ביום השואה הזה, נוכל להתמקד באדם אחד מתוך אותם מיליונים, להתוודע אליו ולהדליק נר נשמה לזכרו.

הפרויקט שמפעילה העמותה זו השנה השנייה, מבוסס על ההנחה שחיבור רגשי והזדהות אמיתית אפשריים רק כשמתוודעים לאדם הפרטי, שממש כמונו, רצה לחיות ולהיות מאושר. אחרי הכל, כמאמר השיר, לכל איש יש שם, ומאחורי כל מספר יש נספה עם סיפור חיים ועולם שלם מאחוריו.

לשם כך גיבשה העמותה מאגר אינטרנטי של שמות הנספים, שכולל עד כה 40,000 מהם, והדפיסה תוויות עם שמותיהם ופרטיהם, המודבקות על נרות נשמה. התווית נושאת גם ברקוד נסרק, המאפשר גישה לפרטים נוספים על אותו אדם, ולעיתים גם לתמונה שלו. 

היום, ערב יום השואה, יחולקו אלפי נרות נשמה אישיים כאלה לעוברים והשבים ברחובות  ובאתרים הקרויים על שם נספי השואה או מקיימים זיקה אליה, בכמה מהערים ברחבי הארץ (פירוט מלא בתחתית הכתבה).

"מספר ניצולי השואה פוחת, והקול של מכחישי השואה מתחזק"

שדרת הנרות בשדרות רוטשילד, תל אביב, ערב יום השואה 2016. צילום באדיבות עמותת "שם ונר"

מאחורי היוזמה והעמותה עומדת אלישה יעקובי, 51, תושבת רמת השרון, נשואה ואם לשישה. ילידת ניו יורק שהגיעה ארצה לפני 30 שנה ללמוד באוניברסיטה העברית, נישאה כאן - ונשארה.

כמי שהתחנכה בבית דתי וספגה לדבריה מילדות ערכים של מעורבות חברתית ותרומה לקהילה, תמיד בער בה לעשות משהו למען הזולת, מעבר להישרדות יומיומית. קשר משפחתי לשואה אין לה - סבתה, ילידת ברלין, עזבה את אירופה בזמן, מטעמים כלכליים דווקא, והיגרה לארה"ב, אך בעלה של יעקובי איבד בשואה בני משפחה, וסבתו ניצולת שואה.

"מספר ניצולי השואה הולך ופוחת והקול של מכחישי השואה מתחזק", מסבירה יעקובי את החשיבות בהרחבת ובהעמקת דרכי ההנצחה. "אנחנו רוצים לפתח את המסורת של הנצחה חדשה ביום השואה, הדלקת נרות נשמה אישיים, שכל אחד יכול לבצע בביתו ובחוג משפחתו, ממש כפי שמדליקים חנוכייה בחנוכה וקוראים בהגדה בפסח".

כשעלתה ארצה, היא נזכרת, שמה לב שהקשר של הציבור הישראלי לזיכרון השואה מתבטא בעיקר בהשתתפות בטקסי זיכרון. "הפריע לי שהזיכרון לא נגיש יותר גם למי שלא הולך לטקסים. לפני כמה שנים, כשאחת הבנות שלי אמרה שמבחינתה השואה שייכת להיסטוריה, החלטתי לעשות מעשה".

הרעיון היה לחבר את המנהג היהודי, להדליק נרות לעילוי נשמת המת, עם הנצחה אישית. "אני לא יודעת מה זה שישה מיליון", היא אומרת, "אף אחד לא יכול לתפוס את המספר הזה. חשבתי שהדלקת נר נשמה עם שם, גיל, מקום המגורים והמקצוע של אחד הנספים, תיתן הזדמנות להתחבר, להכיר אישית ולפתח הזדהות".

כל אחד יכול להוסיף שם למאגר

 "רוצים להגיע למצב שלכל שם יהיה נר". אלישה יעקובי, עמותת "שם ונר", צילום: טלי קצורין

במשפחתה שלה, היא מספרת, יש לטקס החדש אפקט משמעותי. "זה נותן תוכן ליום השואה במסגרת הבית. הילדים בוחרים במאגר אדם שלזכרו הם רוצים להדליק נר. הבן שלי למשל בחר בילדה שנספתה, וזה אפשר לו להבין שהיה כאן אדם אמיתי, לא רק מספר. שהיו לאדם הזה קודם חיים מלאים וטובים. הפוקוס הוא לאו דווקא על העובדה שהוא נרצח.

"הברקוד מאפשר לקבל פרטים נוספים מעבר למה שנכתב על התווית, ואנחנו מנסים לתת מידע עשיר ככל הניתן. בבחירה שלנו, ניסינו להתמקד תחילה בנספים שיש עליהם מידע כלשהו, אבל כל נספה הוא חשוב ואנחנו מוסיפים למאגר כל שם שמגיע אלינו, גם כשאין עליו מידע".

 [#middleBanner] 

את פרטי הנספים, אוספים מתנדבי העמותה מאתרי אינטרנט הקשורים בשואה ומעדויות של קרובי משפחה. "כל אחד יכול להוסיף שם למאגר ולהנציח עוד אדם", אומרת יעקובי. "המטרה היא להגיע להרבה יותר. אנחנו רוצים להגיע למצב שלכל שם יהיה נר".

חלוקת הנרות, שהתקיימה בשנה שעברה במסגרת מערכת החינוך בלבד וכללה חצי מיליון נרות, הורחבה השנה ל-800,000 תלמידים, בנוסף לחלוקה ברחובות הערים. "יש לנו מתנדבים שעושים את העבודה, אנשים מדהימים שזכיתי להכיר דרך הפרויקט", מספרת יעקובי. "אנחנו עובדים עם מפעל נרות בשדרות ויש חברות שרוכשות את הנרות הישר ממנו, ומחלקות לעובדים".

המשוב שהיא מקבלת מניצולי שואה ומאזרחים בכלל, מאוד חיובי. "אנשים אומרים לנו שהדלקת נר הנשמה האישי הפכה את יום השואה ליותר משמעותי ברמה המשפחתית. התקשר אלי לאחרונה ניצול שואה, שסיפר שכל השנים העביר לילדיו את הסיפור שלו, אבל היום, עם הנכדים, זה שונה. הם כבר במקום אחר, הם פחות מתעניינים וקשה יותר לחבר אותם לנושא השואה. לכן, הוא אמר שהיוזמה שלנו היא כלי מצוין.

"ניצולים אומרים לנו שמרגיעה אותם המחשבה שגם כאשר הם לא יהיו איתנו, מישהו ימשיך להדליק נר נשמה לזכר הקרובים והאהובים שלהם. החלום שלי הוא שכל אחד מששת המיליונים יזכה שמישהו ידליק עבורו נר נשמה אישי".

חלוקת נרות הנשמה תתקיים היום (ראשון) בירושלים (בכיכר לונדון, בסמוך להר הרצל ובמוזיאון יד ושם), בחיפה (בגן חסידי אומות העולם), בחולון (ברחוב מרדכי אנילביץ) ובקריית מוצקין (ברחובות חנה סנש, יאנוש קורצ'אק ומרדכי אנילביץ). בתל אביב התקיימה החלוקה מספר ימים לפני ערב יום השואה.

ניתן להזמין נרות גם באתר העמותה, להוסיף שמות למאגר הנספים ולצפות בעדויות מוסרטות של ניצולי שואה. 

יידישע מאמע: האישה שמקדישה את חייה לשימור שפת

מלכת היופי לניצולות שואה: החיים חזקים יותר

ניצחו את השואה, וחגגו 70 שנות נישואים

היום שבו הנאצים החליטו שסבא שלי מרגל

פרויקט מיוחד: שירי נשים בשואה קמים לתחייה

זיכרונות מהשואה: גולשי מוטק'ה מספרים

הטבות לניצולי שואה גם ליוצאי מדינות ערב

לפורום זכויות ניצולי שואה ודור שני לחצו