ניתוחים בגיל מבוגר

אפשר, אם תרצו, לשייך לרוח התקינות הפוליטית את העובדה שהמערכת הרפואית אינם מפלה כיום אנשים מפאת גילם בכל הנוגע לכשירותם לניתוח. האמת היא, שפרוצדורות מתקדמות, אפשרויות תמיכה רפואיות ואחרות במחלימים ומצבם הבריאותי התקין של מי שכבר צלחו את ה-80 וה-90, הם שהביאו לכך שאנשים מבוגרים עולים כיום על שולחן הניתוחים ואף יורדים ממנו בשלום. אם בעבר חששו לנתח אנשים מעל גיל 75, והאופציה היחידה הייתה להמשיך ולתחזק את מצבם באמצעים אחרים, היום נבחן כל חולה לגופו. אם אינו סובל ממחלות שיקשו עליו לשרוד את ההרדמה הכללית, הוא יכול לעבור ניתוח בכל גיל. ד"ר מרדכי שמעונוב, מנהל מחלקה כירורגית א' בבית החולים וולפסון בחולון, מסייג ואומר שגם היום עדיין מגדירים אדם מעל גיל 75 כחולה בסיכון גבוה לכל פעולה פולשנית שהיא. "מובן שעם התקדמות הכירורגיה הלפרוסקופית (זעיר פולשנית) ועם האנטיביוטיקה ושירותי הטיפול הנמרץ לאחר הניתוח, אפשר לתת טיפול טוב יותר, גם לאנשים שכבר מזמן עברו את גיל 75. "סטיגמה של גיל כבר איינה קיימת, ואנחנו שמים את הדגש על הערכה תפקודית של הקשיש. יש בני 90 שהם עדיין פעילים, צועדים ברגל, שוחים בבריכה. המגבלות היחידות הן מצב לבבי ומחלות ריאה כרוניות, שהופכים את ההרדמה הכללית למסוכנת. באדם עצמאי ונייד אנחנו מרשים לעצמנו לבצע הליכים כירורגיים, לפרוסקופיים ורגילים". היתרון בניתוחים הלפרוסקופיים, המתבצעים על ידי חיתוכים זעירים והחדרת סיבים אופטיים, הוא שהטראומה הניתוחית קטנה בהרבה. "למרות שגם הניתוחים האלה חייבים להיעשות בהרדמה כללית, החולה מתאושש מהר יותר ויכול לקום מהמיטה כבר למחרת. אין חתך, אין כאבים ואין דימומים, וזה מאפשר לצוות הסיעודי להקים את החולה מהמיטה ולמנוע את הסיבוכים שהיו כרוכים בשכיבה הממושכת, כמו בעיות קרישה ודלקות ריאה.


"אבל גם ניתוחים רגילים אנחנו עושים היום יותר בקשישים. ההערכה של התאמה לניתוח היא לא רק רפואית נטו, אלא גם קוגניטיבית, תפקודית וסיעודית. דואגים לטיפול נמרץ אחרי הניתוח, וגם הטיפול הרב מערכתי שניתן היום לקשישים, הכולל טיפול סיעודי ושיקומי בבית על ידי עובדת סוציאלית, מאפשר לנתח חולים שבעבר לא היינו מנתחים. כל מנותח שיוצא מכאן יושב עם אחות שמבררת איתו מי הגורמים שיכולים לעזור לו בחוץ בהחלמה ובשיקום, אם במסגרת הבית או בבית האבות. לאנשים בסיכון ניתוחי גבוה, שלא יכולים לעמוד בהרדמה, מחפשים טיפול פליאטיבי (תומך) כדי לאפשר לו איכות חיים סבירה, גם ללא ניתוח". ד"ר שמעונוב עוסק בכירורגיה אונקולוגית ומנתח קשישים שהתגלה אצלם גידול, או כאלה שמגיעים עם דימום בדרכי העיכול. "אנחנו מאשפזים אותם ועורכים את הבירור, ואז מנתחים את הגורם, אם זה כיב מדמם או גידול מדמם. בעבר, כשקשיש היה מגיע לחסימת מעיים, הוא היה נפטר או יוצא מבית החולים מחובר לשקית לצורך הפרשת הצרכים, מה שהיה פוגע קשות באיכות חייו וגם מקצר אותם. "לפני חודשיים, למשל, הגיע אלינו דרך חדר מיון אדם בן 97 עם דימום במערכת העיכול. גילינו אצלו גידול סרטני ברקטום והייתה התלבטות האם לנתח אותו. בסופו של דבר הוא עבר כריתה לפרוסקופית של הגידול ושוחרר לביתו אחרי שבוע ימים. נכון שלאדם כל כך מבוגר לא נציע לתת טיפול כימותרפי, כי כידוע יש לו תופעות לוואי, והמטרה היא לשמור על איכות חייו בזמן שנותר לו. "אצל חולה אחר, בן 80, שהגיע גם הוא עם דימום בדרכי העיכול העליונות, נמצא גידול בין הוושט לקיבה, והוא עבר כריתה חלקית של הוושט. אחרי עשרה ימים, עם מהלך החלמה מצוין, הוא שוחרר לביתו בלי בעיה, כשהוא אוכל ושותה כרגיל". עלייה בגיל המנותחים נראית גם כשמדובר בניתוחי לב. במאמר בנושא שכתב פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, נכתב שניתוחי המעקפים הנפוצים (שנקראו בעבר ניתוח לב פתוח), המיועדים לפתיחת עורקים כליליים סתומים, נעשים היום בחולים יותר ויותר מבוגרים. "מתברר שככל שהשתכללה הטכניקה הניתוחית ואף שיטות ההרדמה הקשורות לניתוח לב פתוח", כותב פרופ' סלע, "הלך ועלה בהדרגה גיל חולי הלב שנמצאים ראויים ומסוגלים לעמוד בו. חלק מהמנותחים של ימינו אלה אינם רק קשישים יותר מאלה שנותחו בעבר ניתוחי לב, אלא מטבע הדברים הם אף אלה עם מפגעים רפואיים כרוניים כסוכרת או לחץ דם מוגבר".
עוד על בריאות:

הרדמה - השד לא כל כך נורא

מפרצת בטנית: איך מגלים, איך מטפלים

זהירות - כיבים קשיי ריפוי

שבץ מוחי: איך מזהים, מה עושים

בקע מפשעתי: לא תמיד חייבים לנתח

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום ניתוחי לב

פורום סרטן (אונקולוגיה)