נסיעת מבחן: מיצובישי ספורטבק

במוטק'ה הציעו לי לבחון מכונית חדשה ואחרי שכנועים קלים הסכמתי לצאת לדרך במיצובישי ספורטבק. יצאנו לטיול מתל אביב, שם קיבלנו את הרכב, המשכנו למעלות תרשיחא בגליל המערבי, בדרך נופית מתפתלת בין יערות, ומשם לראש הנקרה, עכו, חיפה, זכרון יעקב וחדרה. כך הזדמן לי לבחון את המיצובישי בנהיגה בין עירונית ועירונית כאחד.

המפגש עם המיצובישי: מכונית מרווחת ומרשימה

מבחינה חיצונית, מיצובישי ספורטבק מרשים בכל קנה מידה: גודלו מזכיר רכב מנהלים, ובכל זאת העיצוב והמבנה שלו ספורטיביים. שני היבטים אלו ידברו כמובן אל פלח רחב של קונים פוטנציאלי, אלו הרוצים רכב מרשים ואלו המעוניינים במראה הספורטיבי. גרסת חמש הדלתות מעוצבת לטעמי באופן יוצא מהכלל, כשחרטום הרכב משרה תוקפנות מסוימת

בכניסה לרכב באזור התחתון של הדלתות האחוריות קיימת הגבהה קלה של הרצפה ,מיותרת בעיני. אך התוספת הזאת שולית ביותר, ומתגמדת כשמתיישבים בנוחיות במושבים האחוריים, המרווחים באופן יוצא מהכלל. קיימת אפשרות להשכיב את גב המושבים האחורים בלחיצה עד לגובה הרצפה וכך מתגלה שטח מטען בגודל פנטסטי שלא רואים ברכבים אחרים.

פנים הרכב עוצב עם חשיבה לטווח רחוק בחיי הרכב, ויש בו אבזור רב. מגלגל ההגה ניתן לשלוט על מערכת השמע, קרוז קונטרול ומנופי העברת ההילוכים – תוך כדי נהיגה. שדה הראייה מצוין, מראות הצד מספקות שטח ראייה טוב, מערכת המולטימדיה מובנית כמובן ומערכת השמע, על ששת הרמקולים שלה, מגיעה באיכות שמע מעולה.

יוצאים לדרך: נהיגה נעימה ונוחה

מנוע 1.8 ליטר, המספק 140 כוח סוס, מתאים למשקלה של המכונית, ותגובת ה"קיק דאון" סבירה, אם כי לא גורמת למכונית לזנק ממקומה בעת דחיסת דוושת הדלק.

הנהיגה מאוד מהנה, ומזכירה את הנוחות של המכוניות הצרפתיות. המתלים הטובים של הרכב סופגים זעזועים ומהמורות מהכביש, ולא מעבירים את הטלטלות לנוסעים. חלק מהנהיגה בוצע בכבישים צרים בגליל המערבי, עם עליות מתפתלות. גם בנהיגה הזאת, אחיזת הכביש הייתה מעולה ותחושה הנוסעים הייתה רגועה.

תיבת ההילוכים האוטומטית הרציפה מאפשרת