נעים מאוד: אראלה תלמי

שם:
אראלה תלמי.
גיל:
68.
מקום מגורים:
כפר סבא.
מצב משפחתי:
נשואה ליואב, אמא לגיל ודנה וסבתא ליהלי ויוני.
מקצוע לפני הפנסיה:
הייתי נגנית חליל צד במשך מרבית שנותיי. התחלתי לנגן כילדה בקיבוץ הולדתי, אפיקים. בהמשך למדתי בתל אביב אצל חלילן התזמורת הפילהרמונית אורי שוהם. את השירות הצבאי עשיתי כנגנית חליל צד ופיקולו בתזמורת צה"ל, שם גם פגשתי את בעלי, המנצח יואב תלמי ומי שכתב את מארש צה"ל, שניגן בתזמורת על כלי נשיפה. אחרי השירות התחתנו ונסענו ללמוד בבית הספר למוסיקה ג'וליארד בניו יורק עם מלגה של קרן התרבות אמריקה-ישראל. המשכנו להתגורר בארצות הברית גם אחרי הלימודים וניגנו בתזמורת בעיר לואיוויל קנטאקי, שם נולד בננו גיל. אחרי שש שנים חזרנו ארצה והתקבלנו לתזמורת הקאמרית הישראלית, אני כחלילנית ויואב כמנצח המשנה של גארי ברתיני. אחרי שנתיים עברנו לגור בלונדון בעקבות עבודתו של יואב, ושם נולדה דנה. אחר כך עברנו להולנד, שבה חיינו עשר שנים. לאורך כל השנים הללו הופעתי כסולנית וכנגנית של מוזיקה קאמרית במדינות שונות באירופה. חזרנו ארצה כשיואב מונה למנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. אני המשכתי לנגן בריסטלים וסולו. בהמשך חזרנו לנדוד ונסענו לארצות הברית, שם מונה יואב למנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של סאן דיאגו קליפורניה ואני ייסדתי סדרה של מוזיקה קאמרית. אחרי שבע שנים עברנו לקנדה, שם יואב ניהל את התזמורת הסימפונית של קוויבק. גם שם ייסדתי סדרה של מוזיקה קאמרית, בשותפות עם המוזיאון של קוויבק, והמשכתי לנגן כסולנית. בין השאר הופעתי בקונצרטים של מוזיקה קאמרית עם בעלי כפסנתרן.
עיסוקים:
לפני כחמש שנים הפסקתי לנגן כי הרגשתי שפיזית אני מתעייפת ולא רציתי שגם הקהל ירגיש בכך. הבנתי שהגיע הזמן לפנות את הבמה לצעירים ממני. היום אני לא מנגנת כלל, כדי לפנות את הזמן לדברים אחרים וגם כיוון שנגינה היא עיסוק תובעני שדורש אימונים יומיומיים. חתמתי עם חברה בארצות הברית להפקת תקליטורים עם חומרים שהצטברו כל השנים ולא הספקנו להוציא לאור. הוצאתי שבעה תקליטורים שלי ביחד עם רביעיית החלילים הישראלית. במקביל חתמתי על חוזה עם חברה להוצאה לאור של חוברות תווים בקנדה. הוצאנו לאור סדרה של 20 חוברות עיבודים ליצירות של יואב ושלי בשם "האוסף של תלמי". בנוסף על עבודת העריכה וההגהה הרבה שיש בדרך להוצאת החוברות התפנה זמן לדברים אחרים, כמו כתיבה. זה התחיל מסיפור מחורז שכתבתי לבני נוער והמשיך בסיפורים מחורזים לילדים בנושא מוזיקה. הסיפורים הם מעין אגדות או סיפורי הרפתקאות על ילדים וכלים מוזיקליים, שעד כה יצאו לאור ארבעה מהם בהוצאת "מבע". אני מרגישה שהסיפורים פשוט נובעים מתוכי, ועכשיו אני עובדת על קובץ של סיפורים מחורזים נוספים לילדים, לא בנושא מוזיקה, שאני קוראת לו בינתיים "סיפורים ושירים לנכדתי". במקביל לכל זה אני משמשת כיו"ר הוועד המנהל של התזמורת הקאמרית הישראלית וממשיכה לנסוע בעולם בעקבות עבודתו של בעלי. המחשב הנייד נמצא תמיד איתי, ואני כותבת בכל מקום שניתן. במקום לנגן בחדרי מלון, אני כותבת בהם.
סדר יום:
אין לי סדר יום קבוע. אני יכולה לומר שאני מבלה שעות ארוכות מול המחשב. בכתיבה, בעבודה במסגרת הוועד המנהל של התזמורת שכוללת התכתבות עם מוסדות ועם גורמים שונים ואיסוף כספים ובעבודה הכרוכה בהוצאה לאור של התקליטורים וחוברות התווים. אני מאוד עסוקה, ולפני שאני מבינה מה קורה היום עובר. במהלך היום אני מנסה לשלב גם פעילות ספורטיבית. תרגילי מתיחות בבוקר, עלייה במדרגות והרבה הליכה ברגל. בערים הזרות שאנחנו עוברים בנסיעותינו יואב ואני הולכים המון ברגל ומגלים עולמות חדשים.
בילויים מועדפים:
אני מאוד אוהבת לבלות עם נכדיי וילדיי. אנחנו מאוד אוהבים סרטים אבל לא ממש מוצאים זמן עבורם, וכשיש לנו זמן פנוי בערב אנחנו מעדיפים להישאר בבית וליהנות מהשקט ומהשלווה.
יעד מועדף לחופשה:
כשכבר יש לנו חופשה, היעד המועדף הוא הבית שלנו בכפר סבא. אנחנו נוסעים הרבה לקיבוץ אפיקים, שם עדיין חיה אמי בת ה-93 ונמצאים חבריי הטובים מימי הילדות. בקיץ זה כולל שחייה בבריכה של הקיבוץ ומפגשים עם חברים.
המלצה:
אני ממליצה על סדרת המפגשים המוזיקליים לילדים "צלילי קסם" של ניצה שאול, שאליהם אני הולכת עם נכדתי הגדולה. זה מקסים.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: ד"ר מולי יורמן

נעים מאוד: לאה ברק

נעים מאוד: שלומית ליפשיץ

נעים מאוד: נגה מרון

נעים מאוד: אורנה שפריר