עבודת שורשים: למצוא קרובים אבודים

זה עדיין לא טרנד, אבל בהחלט בדרך לשם. הגנאלוגיה, או בעברית "חקר אילן היוחסין", הפך לאחד התחביבים היותר פופולריים של השנים האחרונות. תשכחו את עבודת השורשים שעשיתם בבית הספר היסודי, ברוך בואכם לעולם אינטרנטי עשיר שיוביל אתכם דורות אחורה, אל עץ משפחתי רב ענפים.  

דרך עובדות, מסמכים, צילומים ו-DNA תקבלו תמונה מרתקת של ההיסטוריה שלכם, ותוכלו אפילו ליצור קשר עם בני משפחה ברחבי העולם – בתנאי שגם הם מחפשים, כמוכם. יש לא מעט אתרים ייעודים לעניין, דוגמת MyHeritage, חלקם ללא תשלום, אבל האמת היא שכדי להגיע ליותר משניים-שלושה דורות אחורה כבר צריך לשלם, ומדובר בסכום לא מבוטל שיכול להגיע גם לאלף שקל בשנה.

מי שעומד מאחורי אתר MyHeritage הוא גלעד יפת, איש תוכנה שעבד בעמק הסיליקון בקליפורניה, והחליט לקחת שנה של חופשה בארץ, אותה הקדיש למשפחה ולתחביב שלו - חקר שורשים. לאט לאט התחיל יפת להקים עץ משפחתי, והבין שבעצם אין פלטפורמה או תוכנה טובה לכך. הוא בנה תוכנה לצרכיו האישיים, ופיתח את האפשרות לשתף גם בני משפחה בממצאיו. היום החברה שבנה עומדת על 400 עובדים, עם 90 מיליון משתמשים. רובם אגב לא יהודים. האתר כולל למעלה מ-7 מיליארד רשומות היסטוריות, וארכיון ענק המכיל תעודות פטירה, לידה, נישואין, גירושין, תעודות הגירה, רישומים לצבא וארכיון עיתונות ענק.

"המערכת עובדת על לוגריתמים שמצליבים את האינפורמציה של אילן יוחסין לפי כל הפרטים שהזנת", מסביר רועי מנדל, תחקירן ראשי בחברה. "אם הפרופיל הזה נמצא באילן יוחסין אחר הקיים במערכת, היא תתריע שיש עוד פרופיל כזה בעולם, וכך ניתן ליצור איתו קשר, כדי לבדוק אם קיים בין שני הפרופילים קשר משפחתי. אותה מערכת עושה גם הצלבת מידע על רשומות היסטוריות: אם יש  למשל רשומה היסטורית שבה השם של סבא שלך מוזכר, תקבלי התראה על תעודה כזאת".

ואפשר גם למצוא קרובים בקהילת "חיפוש קרובים" של מוטק'ה 

"לא דמיינתי שאצליח לחקור את העץ המשפחתי 19 דורות אחורה"

 "תחביב מאד נפוץ אצל היהודים, שכנראה קשור לשואה". צח אוריין אוראץ', צילום באדיבותו

מנדל מספר, כי במהלך הקורס שעוברים העובדים החדשים בחברה, שבחלקו על המשתתפים לבנות אילן יוחסין, גילתה אחת העובדות החדשות ממש במקרה אחות למחצה בארצות הברית.

ואיפה נכנס למשוואה ה-DNA? מדובר בכלי נוסף ויעיל לגילוי בני משפחה, אך הוא אפשרי רק בתנאי שגם קרובי המשפחה עשו בדיקת DNA ונמצאים במאגר הגנטי. "זאת דרך מצוינת  עבור ילדים מאומצים למצוא הורים ביולוגים", אומר מנדל. "האתר לקח על עצמו בהתנדבות את פרויקט ילדי תימן האבודים. בנינו מאגר גנטי, ביצענו הצלבות ועד היום הצלחנו למצוא לשני ילדים מאומצים את משפחתם הביולוגית. הפרויקט הבא הוא למצוא קרובי משפחה לניצולי שואה עריריים. יש לציין שמאגר גנטי עדיין לא קיבל הגדרה משפטית בארץ, מסיבות הלכתיות".

יש לא מעט חובבי גנאלוגיה בארץ, פורומים ועמודי פייסבוק ייעודים. צח אוריין אוראץ' (55), עיתונאי ויועץ תוכן, נדבק גם הוא בחיידק בשנים האחרונות. הוא חבר פעיל בעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, ומביים סרט דוקומנטרי שעוסק בחיפוש קרובי משפחה אבודים ובחקר שורשי משפחה בארץ ובעולם.

"לא דמיינתי שאצליח לחקור את העץ המשפחתי 19 דורות לאחור, עד 1720", מספר אוריין אוראץ'. "זה תחביב מאד נפוץ אצל היהודים, שכנראה קשור לשואה. חור שחור שיש צורך למלא. יש כאלה שעושים את זה מתוך סקרנות, וצורך לדעת איפה כל אותם קרובים נמצאים, יש מי שעושים את זה מטעמי רכוש וירושה. יש גם כאלה שמנסים למצוא אנשים נוספים במשפחה לטובת איזשהו כינוס משפחתי. במוזיאון השואה בוושינגטון פתאום מצאתי כרטיסייה של סבא שלי, עם חתימה בכתב ידו. יש שם תיאור שלו וזה היה רגע ממש מרגש למצוא את זה. הגנאלוגיה הוא עולם תוכן מאד גדול. מי שיתחיל לחפש יופתע מכמות המידע הענקית שימצא".

"תניחי את הקפה, מצאתי את דוד שלך בסיאטל"

"כשחיפשתי שורשים לא העלתי בדעתי שמישהו עדיין חי". רחל ורד גרינשפן, צילום באדיבותה 

מאז שגילה את העולם הזה, נהנה אוריין אוראץ' לחלוק את הידע, ועוזר לאנשים אחרים למצוא שורשים משפחתיים. אחד המקרים היותר מעניינים ומרגשים שנתקל בהם קרה לגמרי במקרה: כשנסע לאסוף את הוריו מנופש בטבריה, בעודו יושב בלובי המלון, התיישבה לצדו אישה כבת 67. השניים התחילו לדבר, ואוריין אוראץ' הזכיר את תחביבו.

"בהתרגשות גדולה ביקשה האישה שאעזור לחברה טובה שלה, בשם רחל ורד, למצוא את משפחתה", הוא מספר. "היא סיפרה שלרחל יש אימא מבוגרת בשם אסתר, בת 90, שעברה לא מעט גטאות. אותה קשישה הייתה בטוחה שששת אחיה והוריה נספו בשואה. אחרי שבוע של מחקר באתרי אינטרנט גיליתי שלקשישה יש אח הצעיר ממנה בארבע שנים שחי בסיאטל. הוא קרא לביתו הצעירה אסתר, על שם אחותו. הצלחתי לאחד ביניהם אחרי 72 שנה".

רחל ורד גרינשפן (71), מעידה בהתרגשות על המפגש ששינה את חייה. "ניסיתי לשאול את אימא שלי כמה פעמים על עברה, ובכל פעם חזרה ואמרה שכולם מתים ואין על מה לדבר. אבא שלי שפגש את אימי בגטו ראדום, גם הוא לא ידע דבר על עברה. הוא ביקש שאכבד את רצונה ואעזוב אותה לנפשה. עשיתי טעות וכיבדתי את רצונם. אחרי מותו של אבי התחלתי לחפש. אימא שלי כבר הייתה עם אלצהיימר.  

"במשך ארבע שנים חיפשתי. הייתי ביד ושם, נסעתי לפולין, בעלי ואני שכרנו בלודג' את שירותיו של היסטוריון, אבל הכסף בוזבז על כלום ושום דבר. כשהשכנה שלי סיפרה לי על האיש שפגשה במלון, שעוסק בגנאלוגיה, לא הבנתי מה זה. אני אחות במקצועי, ולא מכירה מושג כזה. שבועיים אחרי שנתתי לו את כל האינפורמציה המועטה שהייתה לי, הוא צלצל אלי. הייתי בדיוק עם בתי בבית קפה. 'תניחי את הקפה', הוא אמר לי, 'מצאתי את הדוד שלך בסיאטל'. כשחיפשתי שורשים לא העליתי בדעתי שמישהו עדיין חי. עוד באותו ערב חיכינו בסלון לשיחת סקייפ מאסתר, הבת של דודי, שהיה גם הוא נוכח בשיחה".

מסמכים, תעודות, רישומים - כל פרט יכול לקרב אתכם לאילן היוחסין המלא שלכם. צילום: Shutterstock

כשרחל משחזרת את אותה שיחה, גרונה נחנק. "כולנו בכינו בשיחה, אפילו בעלי שבדרך כלל לא בוכה. שאלתי את אסתר, בת דודתי, מה המקצוע של אבא, והיא ענתה: 'סנדלר', ואני לא מפסיקה לבכות, מבינה שהגעתי למקום הנכון. את הפרט הזה ידעתי. שלחתי להם תמונה מ-1945 ודודי זיהה את אימא שלי. כשסיפרתי לאמא שלי שמצאנו את אח שלה, את ולוולה, היא הניפה יד בביטול. אני לא בטוחה שהבינה מה קרה בשיחת הסקייפ הזאת, שבה גם הייתה נוכחת. התברר לי שבדיוק כמונו, גם המשפחה של דודי נשארה בגרמניה כמה שנים אחרי המלחמה, וגרנו במרחק 40 ק"מ אחד מהשנייה – בלי לדעת".

כמה חודשים אחרי השיחה ההיא נפטרה אסתר הקשישה, ומאז הגילוי נוסעת בתה רחל פעם או פעמיים בשנה לסיאטל. "המפגש הראשון עם בני המשפחה היה פרפרים בבטן", היא מספרת. "הוא אמנם דוד שלי, אבל בעצם אדם זר. מה שכן, זה הרגיש דם מהרגע הראשון, זכיתי במשפחה שלא הייתי זוכה בה ללא צח אוריין אוראץ'. אני כל כך מצטערת שכיבדתי את רצונם של הוריי ולא חיפשתי קודם. אימא שלי הייתה זוכה לפגוש את אחיה".

יש דרכים רבות לגילוי שורשים משפחתיים. אמנם ארכיונים רבים נהרסו, אבל יש לא מעט ארכיונים בעולם, עדויות שמבוססות על דפי עד מ"יד ושם". מלבד MyHeritage יש עוד כמה אתרים מובילים לכך, דוגמת JewishGen ו- Ancestry, שם הכלי המרכזי לחיפוש הוא על בסיס מסמכים, תעודות וכתבות מהעיתונות.

מעוניינים להתחיל לחפש קרובי משפחה אבודים? רועי מנדל וצח אוריין אוראץ' עם כמה המלצות למחפש המתחיל:

אם יש אנשים במשפחה שאפשר לקבל מהם מידע, שבו איתם. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

1. דאגו להצטייד בשם ההורים, שם הנעורים של האימא, שמות של סבא וסבתא משני הצדדים, וטוב שיהיה גם מקום מגורים.

2. אם אתם לא בטוחים באינפורמציה עדיף שלא תכניסו אותה למערכת, כדי שלא לשבש את היכולת שלה להצליב עובדות.

3. הכניסו תמונות, מסמכים, רשומות. כל מה שיש לכם, גם אם זה נראה לכם פחות רלוונטי.

4. כשאתם מכניסים שמות של אנשים דאגו שהם יהיו מקוריים. מנחם יכול להיות גם מנדו, גם ארמנדו וגם מנדל.

5. אם יש אנשים במשפחה שאפשר לקבל מהם מידע - זה הזמן לשבת איתם.

6. שווה ללכת למפגשים ולהרצאות שעוסקים בתחום. כל אחד יכול למצוא את הדרך הנוחה לו ביותר לחיפוש. בנוסף, יש קהילות ועמותות שאפשר לקבל מהן עזרה.

 [#middleBanner] 

לקהילת "חיפוש קרובים" של מוטק'ה

חיפשה מידע על אמה - ומצאה משפחה
"אני אם שכולה לילדים חיים"

חטופי תימן: פתאום אמרו לאמא שהתינוקת נפטרה

"חלפו 34 שנים, מעולם לא שכחתי אותו"

פתאום נזכרתי בשלמה, החבר ממרוקו

מצאתי עוד שריד ממשפחתי

חיפוש קרובי משפחה בעולם: נפרדו באיטליה, נפגשו במוטק'ה