ענת ברזילי על הגיל, חילופי זוגות ובוטוקס

השעבוד לאידיאל היופי ובתוכו ניתוחים פלסטיים, אמהות שמצטרפות לטיולים של הילדים בהודו אחרי הצבא, טרנד הבריאות וניקוי רעלים, חילופי זוגות וסקס אחרי גיל חמישים: אלה הם אחדים מתוך שורה ארוכה של נושאים במופע הסטנד-אפ המצחיק "מרימה" של השחקנית והיוצרת ענת ברזילי. את המופע היא מעלה בתיאטרון הקאמרי ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. ברזילי, בת 50 פלוס פלוס שלא חושפת את גילה האמיתי, היא אישה שלא שוקטת על שמריה. זהו מופע היחיד הרביעי במספר שהיא מעלה, ולדבריה "בדיוק כמוני, גם הנושאים משתנים. קראתי למופע 'מרימה' כי זה דבאל מינינינג: גם אני עושה שמח אבל גם ובעיקר אני מכוונת להרמת עפעפיים. בעצם זה מופע בידור על גברים, נשים והרמת עפעפיים".

איך החיבור שלך לנושאים שבהם עוסק המופע?

"יש עכשיו טרנד של נשים בגילי שנוסעות לבקר את הילד בטיול אחרי צבא בהודו, אז יש לי דמות תמימה שנוסעת ומתמסטלת בטירוף. גם אני נסעתי עם אחותי והבנות שלה וראיתי את התופעה בהופעה חיה, אבל האמת היא שזאת דמות הפוכה ממני. ראיתי שם את הישראליות שמרגישות נוח ויש את המבוהלות, אני מאלה שהרגישו בנוח יחסית.

"עוד נושא מרכזי במופע הוא כאמור שלל הניתוחים הפלסטיים שנשים בוחרות לעשות, ובדגש על נשים שכבר תכף ממריאות מהפרצוף אבל מתעקשות: 'לא עשיתי אף ניתוח, כלומר אני לא פוסלת על הסף אבל מה שאתם רואים זה גנים טובים'. לפעמים הן אומרות 'תראו את אימא שלי, יש לה אותו פה!' ואני מסתכלת עליהן ויודעת שיש להן גם את אותו רופא".

לדבריה, השעבוד לאידיאל היופי ולרצון להיראות צעירות הוא נושא שהוא אישיו. "כל הנשים בגילנו מדברות על ניתוחים, קרמים, חוטים, אבל יש את המכחישות שאגב הן תמיד הכי מתמצאות בתחום, ויש את אלה שמודות".

"כמעט כל החברות שלי התגרשו"

ואיפה את על הסקאלה הזאת?

"אני מאוד בעד. אני ממש לא בעד הגזמות כי אז זה נראה נורא, אבל אני בעד שכל אחת תעשה מה שנראה יפה וטבעי, ומה שעושה שמח לבן אדם. הנה משהו שממש לא: נסעתי לטיול עם חברות למצפה אלומות כי גם אנחנו נפלנו בטרנד של ניקוי הרעלים, הידרו-קולון. אבל האמת היא שהיינו מורעבות! ב-23:00 אמרו שיש חטיף לילה בחדר לילה. שלפתי את רחל חברתי מהמיטה ושתינו שעטנו לעבר חדר האוכל, ממש זרקנו אנשים בדרך רק כדי לקבל בסוף את החטיף: תמר אחד!.

"בכלל, השעבוד לבריאות גורם לאנשים לאבד את תחושת הדיסטנס. ישבתי בארוחת בוקר מול שופט מחוזי מכובד ובעוד אני מנסה לשתות את עשב החיטה הדוחה, הוא מייעץ לי איך זה פתר לו את עניין הטחורים! יש לך טו מאץ' אינפורמיישן כל הזמן".

במופע את מדברת גם לא מעט על זוגיות בגיל השלישי, איך זה אצלכם בחבר'ה?

"קודם כל מגיעים למופע המון זוגות נשואים ומיד את רואה את ההבדל בין נישואים ראשונים לשניים: זוגות בנישואים שניים מתלטפים, ואילו בראשונים יושבים במרחק של קילומטר אחד מהשנייה. בכלל, כל כך מעט זוגות בגילנו נשארו ביחד. דווקא כל מיני זוגות שהיו נורא רבים נשארו ביחד, וזוגות שהיו נראים חזקים התפרקו בסביבות גיל 60. כמעט כל החברות שלי התגרשו".

את מרגישה את ההתבגרות והגיל שלך על הבמה, במופע ובבחירת הנושאים?

"בהחלט. פעם היו מגיעות למופע אמהות צעירות כי כל הנושאים היו על צעירות ואמהות וקונפליקטים על אימא עובדת. אני מרגישה שגם הקהל התבגר עם השנים: פעם הקהל שלי היה בגילי 25-45 ועכשיו הם בני 40 עד 80. פעם היו אומרים לי 'אני מתה עליך' עכשיו אומרים 'אימא שלי מתה עליך'".

גם הנושאים השתנו: "פעם היה לי קטע במופע של שיחה עם מפיק, שבו אני עושה ניסיון להישמע סקסית בזמן שילדים צועקים ברקע. מה שאני מרגישה בחיים לא השתנה אבל אין ספק שהשינוי מצעירה לעכשיו בא לידי ביטוי בנושאים של המופע שמחוברים לחיי העכשוויים".

"אנחנו משפחה עם המון הומור"

"אנחנו משפחה שלא שוקטת על שמריה". עם בניה וכלתה הטרייה, צילום באדיבות ברזילי

מופע הבידור הוא רק אחד משורה ארוכה של עיסוקים של ברזילי, שמנהלת ביחד עם בעלה רון את בית הספר למשחק שקרוי על שמה וחוגג השנה 20 שנה להיווסדו. היא יוצרת הסדרה "הרמון" שבימים אלה נמצאת בעבודה על עונה שנייה, וכותבת ביחד עם יוני להב תסריט קומי על חבורת נשים שיוצאת למסע העצמה במטרה שיהפוך לסרט או סדרה. בנוסף היא כותבת עם המחזאית הדר גלרון ("מקווה") מחזה חדש על גורואית אישה, וגם מחזה יחיד פרי עטה, "סמירה", עוד עולה מדי פעם על הבמות בארץ ובחו"ל.

מאיפה הדרייב הזה לעבוד בלי סוף?

"הצורך להיות ביצירה ובאיזשהו פרויקט חדש שמכניס אותי לאמביציה, להיי, הוא חלק בלתי נפרד ממני. אם אני לא עובדת זה מוות בשבילי. מציעים לי תפקידים כל הזמן אבל תמיד הייתי טיפוס יוזם שלא רואה שום סיבה לנוח".

ברזילי סבורה שהעניין מגיע מהבית: "אבא שלי בן 93 הוא סוכן המוסד האגדי אברהם ברזילי, שמשרת במוסד משנת 1955 והשתתף באינספור מבצעים חשאיים. הוא היה אחראי לעלייתם של עשרות אלפי יהודים ממדינות ערב. הוא בעצם מעולם לא פרש ואין לו תוכניות כאלה – הוא עובד 3 פעמים בשבוע בהרצאות על האיסלאם וגם כותב בעיתון של המוסד. מבחינתו הוא יהיה כאן לנצח ותמיד אומר שעל אלונקה יוציאו אותו מהעבודה. אגב, כשאימא שלי, בת 87, אמרה לא מזמן למישהי שניסתה לקבוע איתם משהו 'נראה אם נהיה פה', הוא ענה לה: 'רינה, לאן את מתכננת שנעבור?'. אנחנו משפחה עם המון הומור, תמיד יורדים אחד על השנייה, בעיקר אבא שלי ואני על אימא שלי אבל גם בכלל. לא מזמן ראש האגף במוסד היה בהרצאה של אבא והחמיא לו ואני מיד פלטתי: 'אבא, אני מריחה קידום'. לאבי יש עוד 3 אחים בני 80-95 וזאת משפחה שלא מוכנה לקבל זקנה. הם נפגשים ומדברים על פוליטיקה, לא על הגיל שלהם. אין לי ספק שזה עבר אלי ולאחיותיי".

"אני קלאמזית כזאת, ומפחדת שעוד מעט יחשבו שזה מהגיל"

החברות שלך אומרות עליך שאת נטולת גיל.

"זה נכון, אבל תמיד הייתי ילדותית באופי. תשאלי את החברות שלי מבית הספר, יש לנו קבוצה כזאת בוואטסאפ. אנשים מבית הספר תמיד חשבו שאני שחקנית, אבל זאת אני: ילדותית וקלאמזית, אחת שהולכת עם עקבים ענקיים ושקיות מלאות ואז נופלת והכל מתפזר סביב, הכי מביך. השחקנית הצעירה שני קליין ששיחקה ב'הרמון' אמרה לי 'יו, חשבתי שתהיי עם זוויות יותר חדות, משהו יותר קשוח'. ואז היא גילתה שאני קלאמזית שכזאת. אני מפחדת שעוד מעט יחשבו שזה מהגיל!".

ברזילי צוחקת, כמובן, אבל בהמשך השיחה מתברר שנושא הגיל עובר כחוט השני במשפחה הפרטית שלה, וליתר דיוק בדיוק כמוה, גם בעלה מזה 30 שנה רון זמיר, שכולם קוראים לו רונזה, לא מתייחס לגיל. ולראייה - בימים אלה חגג 60 במקביל להוצאת רישיון בעריכת דין. "הוא כרגע מייצג אותי בתביעה מול עיריית לוד על דו"ח", היא מדווחת.

לבני הזוג שני בנים: גור, בן 30, מאמן ג'ודו מוביל ואורי, בן 26, שהתחיל במשחק ולמד בבית הספר לאמנויות תלמה ילין, שיחק בסדרות כמו "הקומיקאים" ושירת בתיאטרון צה"ל. לדברי אמו הוא "אמן מבריק שהחליט ללמוד בבצלאל כדי להרחיב אופקים, ומסיים השנה את לימודיו בהצטיינות".

בית משפחת ברזילי-זמיר הוא בית פתוח, והם מארחים בלי סוף את חבריהם, ביניהם יוצרים ויוצרות, שחקנים ושחקניות לצד החברים הרבים של הילדים. "אנחנו בכלל משפחה שלא שוקטת על שמריה", אומרת ברזילי ומספרת שלפני כ-7 שנים הבחינה בזאת חברתה, השחקנית והיוצרת תהל רן, שכתבה ספר על חוויותיה במשפחות אומנות והציעה להם להשתתף בפרויקט "משפחה מלווה".

ספרי על הפרויקט ועל חלקכם בו.

"אני תמיד רציתי לאמץ, ממש היה לי חלום כזה וזה לא יצא. ואז תהל ראתה את ההתנהלות בבית ואמרה שנורא כיף כאן, מלא ילדים מסתובבים והיא חיברה אותי לארגון הזה, שמחבר בין משפחות לילדי פנימיות שאין להם לאן ללכת בסופי השבוע. לפני כ-6 שנים וחצי לקחנו ילדה שהייתה מגיעה אלינו בסופי שבוע ובחגים. עשינו איתה דרך ארוכה ואני גאה בה כל כך על כל הישגיה. עכשיו קנינו לה מתנה – חתונה בקפריסין. היא עשתה בחירה טובה בבן זוג אחרי שנים לא טובות. רונזה גם הכריח אותה לעשות בגרויות ולהתגייס לצבא. הייתה לנו את הזכות לשנות את חייה לטובה, והיום היא כבר לא ילדה אלא צעירה מקסימה והיא חלק מאיתנו".

שמוליק עצמון: הילד הנצחי חוגג 90 

למבוגרים בלבד - שחקנים בני 70 מככבים בהצגה חדשה

"אל תקראו למופע הזה נוסטלגי"

10 דברים שלא ידעתם על מריל סטריפ

ברברה סטרייסנד כפי שמעולם לא הכרתם

הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה