פצצה מתקתקת

התקציר ששודר  בערוץ 2  על התחקיר הנוגע לפצצה המתקתקת שנושאים על גבם רוב מקבלי המשכנתאות , החזיר אותי לנושא הכאוב שמפיל בעלי משפחות רבים לקרשים. הנושא יועלה לשידור ביום חמישי זה וחשוב שכל אלה שחולמים על דירות ישמעו את מה שיש לאלה שניכוו מה  לומר בנושא. . התיחסתי לנושא בעבר הן כאן בפורום והן ברשת החברתית בתגובה להתיחסות של מועמדים לכנסת בנושא דיור לחסרי דיור ללא מע"ם. איני יודע מה יעלו בדיון אולם מספיק היה לשמוע כמה מהנופלים על מנת לדעת שמשכנתא יכולה להיות פצצה מתקתקת

הכותרת של מפלגת "עתיד"בנושא דיור לחסרי דיור  במע"ם   0 הדליק בי אור אדום. . . שאלתי את עצמי היכן הכלכלנים תסרי בסיס כלכלי ? היכן  בנק ישראל  שיתריע על הסכנות הטמונות  במתן משכנתאות למשפחות צעירות ?  ניזכרתי  בצעדים שנקט בזמנו הנגיד סטנלי פישר כאשר קבע  תקנות ומסגרות למתן הלואות משכנתא . אחת ההוראות הייתה שבנקים לא יוכלו לתת משכנתא  מעל 70% מערך הנכס.  גם הנגיד פישר ידע שמתן משכנתאות למשפחות צעירות עלול להפיל אותם לקרשים  עם המשבר הקטן ביותר  שיגרם למשק הישראלי ויגרום לפיטורי העובד הראשי במשפחה או לפיטורי 2 בני המשפחה.  זה קורה וזה קרה וזה עלול לקרות ולכן יש לתת על כך את הדעת. הגדילה  לעשות חברת הכנסת לוי שהעלתה הצעת חוק  להעלות לצעירים את סכום המשכנתא ל-90% מערך הדירה. במקרה כזה זה תוספת דטנטור לפצצה המתקתקת .

על מנת להבין את הבעיה  נחזור  למשבר המשכנתאות של שנת 2008  שגרם לקריסתם של אלפי בנקים וחברות אשראי ולהתמוטטותה של תעשית הרכב בארה"ב . משבר שלא פסח גם על אירופה  והפיל את הבורסות בעולם. בתחילה התיחס השילטון  הפדראלי בשוויון נפש  ובדעה שמי  שנהג בחוסר אחריות שישלם את המחיר. היה זה לאחר שחברת ההשקעות אהרונסון  קרסה. חברה שהצליחה לשרוד את המשבר  הקשה של שנות ה-30 לא הצליחה לשרוד את המכה הקשה שנחתה על המשק האמרקאי. אולם כאשר החלו הבנקים לקרוס כמו בנין קלפים  ובנק אמריקה הגדול והעצום עמד  לקרוס  ועימו תעשיית הרכב היה ברור  שצריך להציל את המשק האמרקאי ולשם כך היה צריך להזרים בדחיפות טריליוני טריליונים של דולרים  .האוצר רכש את מניות הבנק ואת מניות תעשיית הרכב  ולמעשה הלאים את החברות . הסכומים היו סכומי עתק  שאני מסופק אם אנו ייכולים להעריך ולבטא אותם. . היה ברור שאם תעשית הרכב תקרוס  יקרסו עימה כל החברות והספקים שקשורים לתעשיית הרכב  ומאות אלפי עובדים יפלטו משוק העבודה.  היה ברור שאת הגרעון העצום שיצר הבנק המרכזי יצטרכו לשלם בניהם ונכדיהם של האמרקאים. אולם זה היה צעד מחויב המציאות להצלת הכלכלה האמרקאית.

כיצד נוצר המשבר?

באותה תקופה היה שוק הדירות יציב  ומי שאחז דירה ידע כי ברגע שירצה למכור תמיד יימצא קונה. הדירות היו למעשה כסף מזומן.  עד שהגיעו השכבות החלשות וביקשו גם הן לרכוש דירות . חברות האשראי התפתו לתת משכנתאות  שלא על פי הקריטריונים המקובלים. . מאחר והיה מדובר בפועלים שלא היה בידם סכום התחלתי לדירה ,איפשרו חברות האשראי לתת משכנתאות בסומים של 90% ואפילו מעל 100%  מערך הדירה  מתוך הנחה שערך הדירות ימשיך לעלות כפי שעלה באותן שנים ואז יהיה בידם מרווח הביטחון שאותו דרשו בימים כתיקונם.  וכך התנהל לו שוק הדירות שהלך וצמח עד  שחלה האטה מסויימת במשק האמרקאי.. ופועלים החלו להיפלט מהמפעלים. השיכבה החלשה הזו שניפגעה לא יכלה לעמוד  בהחזרי המשכנתאות והבנקים נאלצו לחלט את הדירות.  הדירות החלוטות הוצעו למכירה  אולם ההצע היה  גדול מהביקוש  . וכך המשיכו חברות האשראי והבנקים לצבור  דירות חלוטות מבלי יכולת למכור אותן. מצב זה גרם  לקריסתם של חברות האשראי ולשורה ארוכה של בנקים ובעיקבותיהם קרסו מפעלים ועסקים  ולולא גלגל ההצלה  של הבנק המרכזי הייתה קורסת הכלכלה האמרקאית למשבר  שהיה מזכיר את המשבר של שנות השלושים שבעיקבותיו הפכו בן לילה כולם לעניים  כשהמניות שהחזיקו בידם לא היו שוות את הנייר. רבים קפצו אל מותם מגורדי השחקים ורבים נדדו בכבישים אל העיירות לחפש עבודה על מנת לא לרעוב.

אז חשוב להזכיר  ליאיר ולכל אלה  שדורשים דיור לחסרי דיור. למצוא דרכים  כיצד לאפשר  לאותם צעירים למצוא דיור.  אולי  לבנות דירות להשכרה.  אולם לא להצמיד אל גבם פצצה מתקתקת  שעלולה לגרום לקריסת הכלכלה הישראלית.  לא לשכוח את צניחת הצמיחה. לא לשכוח  שהיצוא שלנו לאירופה בקשיים . לא  לשכוח את החרמות. ובעיקר לא לשכוח את ההרעה בדרוג האראי שיעלה לאוצר מליוני שקלים בתוספת ריבית להלואות המדינה