פרשת השבוע - תצוה

 פרשת תצווה

נסו לתאר לעצמכם מדבר, לא סתם מדבר אלא מדבר סיני בואך הר סיני. נסו לחשוב על הצמחייה שם ובעיקר הפרחים. איך יפרח פרח במדבר בלי מים? מסתבר שיש שם פרחים, ואם יש פרחים יש מים, ואם יש מים יש תורה.

מה תלמוד לומר פרשה זו הדנה בין היתר בלבוש הכוהנים:

ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת. (שמות כח)

ד וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּלְבָנָיו--לְכַהֲנוֹ-לִי.  ה וְהֵם יִקְחוּ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, וְאֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ. (שם) ולא לשכוח את השש...

ובעיקר אני רוצה להתייחס לפסוק: " לז וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל-פְּתִיל תְּכֵלֶת, וְהָיָה עַל-הַמִּצְנָפֶת"

(שמות כח לז) פסוק די פשוט בתיאור לבוש הכוהנים אולם מסתבר שיש מאחוריו סיפור:

" יוסף בן-מתתיהו משווה את כובעו של הכוהן הגדול לפרח השיכרון: "ואשר לכובעו הרי היה לו, ראשית, כובע עשוי באופן דומה לכובעים של הכהנים, וממעל לו היה תפור אליו כובע אחר, של רקם תכלת, שהיה מוקף זר זהב, ועשוי שלושה טורים, עליו ציץ גביע של זהב, המזכיר את הצמח הקרוי אצלנו שכרונא" (קדמוניות היהודים ג', ו'). שמו מעיד עליו כי רעיל הוא, ואכן אכילת מנה זעירה ממנו עלולה להיות קטלנית. הרועים הערביים משתמשים בכל חלקי הצמח לניקוי ולהברקה של כלי אוכל בשדה, מעין תחליף לסבון."

ועוד מלמדנו פרופסור יהודה פליקס מאונ' בר אילן:

התיאור המפורט ביותר של צמח בספרותנו העתיקה נמצא

בספרו של יוסף בן מתתיהו קדמוניות היהודים. ..

דייק בתיאור הבוטני של פרח השכרון,

בניסיונו לתאר את הנזר שעל ראש הכהן הגדול.

המצנפת נמנית בין שמונת הבגדים של הכהן הגדול: "ואלה

הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת

ואבנט" (שמ' כח ד), אך התיאור לגביה חסכני ביותר,

ולמעשה אין לנו תיאור של דרך עשייתה. בהמשך הפרק

נזכרת המצנפת שוב אגב תיאור עשיית הציץ: "ועשית ציץ

זהב טהור ... ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על

אל מול פני המצנפת יהיה" (שם לו-לז). המצנפת,

מהי המצנפת ?

מקובל לגזור את השם 'מצנפת' מהשורש צנפ, והכוונה

לרצועת בד שכורכים סביב הראש כעין התרבוש. הנחה זו

מעוררת מספר קשיים, גם לגבי מיקומו של הציץ, והפרשנות

מנסה להתמודד עימהם.

קדם לכולם יוסף בן מתתיהו המתאר את כיסוי הראש של

הכוהן הגדול הן בספרו מלחמות היהודים והן בקדמוניות

היהודים. במלחמות היהודים תיאורו מקוצר ביותר:

"ואת ראשו כיסה הכהן הגדול במצנפת שש ומסביב לה פתיל

תכלת, ועל הפתיל מסביב זר זהב, הנושא פיתוחי חותם

הכתב הקדוש, אלה היו ארבע אותיות (שם הוי"ה)". בקדמוניות

היהודים נותן יוספוס תיאור נרחב בהרבה. הוא מוסיף

על המצנפת גם נזר זהב, דמוי הגביע של פרח השכרון.

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/fel.html

כך מתחברים הדברים בין הפרח הרעלני המשכר המסוכן ביותר

לבין המצנפת של הכהן הגדול ונזר הזהב. מה רציתם שושנה או ורד? אלו לא גדלים במדבר.

והשש? מהו השש הנזכר כל כך הרבה פעמים ונוגע בי ברגשנות?

השש-

בפרשת השבוע נזכר פעמים רבות ה שֵש כאחד המרכיבים החשובים באריגת בגדי הכוהן הגדול (כח:ה, לט ועוד). פעמים שהשש משמש במקרא גם כשם נרדף לבַד או בּוּץ, ומהתיאורים המופיעים במקרא מתקבל הרושם שמדובר בבגדים יוקרתיים. כך למשל מסופר על יוסף   שפרעה הלבישו בבגדי שש (בר' מא:מב), ובגדי בוץ מלכותיים לבשו דוד המלך (דבהי"א טו:כז) ומרדכי (אס' ח:טו).

ומוסיף הרמב"ם:

" "וכל מקום שנאמר בתורה שש או בד הוא הפשתים והוא הבוץ". [1][2] ובפירוש למשנה (כלאים א, ט), העיר: "ושש הוא הפשתן... ואל תטעה במה שנאמר באיזה מקומות בתורה כתנת בד ומכנסי בד, לפי שגם בד שם הפשתן". והנה מתוך דיוק בדבריו ניתן להבין שיש אנשים הטועים לחשוב אחרת, ואותם הוא מבקר ברמיזה. התמונה מתבהרת מתוך פירוש בנו של הרמב"ם, רבי אברהם, לשמות כה:ד:

ושש - פשתן דק ... והראיה על שש שהוא פשתן.

וממה היו מייצרים את הבד הזה במדבר לדעתכם?

אומר הרס"ג:

" שבוץ או שש הוא מה שנקרא בערבית בשם "עשֻׁר". אבן עזרא בפירושו למילה "שש" (שמ' כה:ד) ביאר: "הוא הבד מין ממיני הפשתים נמצא במצרים לבדו רק הוא לבן ואינו צבוע". ובהמשך הוסיף "והגאון (רס"ג) תרגמו בלשון ערבי עושֻׁר וידוע הוא עד היום".

ומהו עושֻׁר ובכן הצמח עשֻׁר ידוע בספרות הערבית לדורותיה ומזוהה עם הצמח הנקרא בימינו בשם "פתילת המדבר הגדולה" Calotropis procera) או בשם העממי הראוי לו יותר: "תפוח סדום". ועל צמח זה כבר כתבתי אגדה – מעגל נסגר. ורק נסביר שצמח זה נותן פירות שחיצוניותם ירוקה ופנימיותם לבנה, בהם צמר לבן המעודן מהמשי ובעבר היו עושים ממנו את בגדי האמאם (=הכוהן הגדול) אשר שירת בירושלים (בית אלמקדס).

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/ama.html

וכעת רק כמה מילים לפורים, מה שכיום מרגיז אותי בפורים זה שהורים מחפשים את ילדיהם לאחשוורוש. מסתבר לי יותר ויותר שהלה לא היא  בכלל אוהב ישראל אולי אוהב נשים אבל ממש לא אוהב ישראל

" י וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, מֵעַל יָדוֹ; וַיִּתְּנָהּ, לְהָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי--צֹרֵר הַיְּהוּדִים.  יא וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. "

כך נרשמו פרעה, עמלק, המן אחשוורוש והיטלר ימח"ש כצוררי העם היהודי ואין לשכוח!

לכן יקרא בפרשת השבוע גם פרשת זכור " זהו המסר העמוק של פרשת "זכור". הכרחי הוא שנבין כי תופעת האנטישמיות מתגלה בשני אופנים. על האנטישמים הרגילים, כמו פרעה ואחשוורוש, אפשר להתגבר, אם על-ידי מתן שוחד או בצורה אחרת. אם אפשר לשכנע אותם שיצאו נשכרים אם לא יפגעו בעם ישראל, אפשר להגיע עמם להסדר. אבל נגד  "לשמה", כמו המן ועמלק, לא תועיל כל תחבולה. לאנטישמים מסוג זה השמדת היהודים הינה מטרת חיים.

נותר לי רק חוב קטן אחד " מחצית השקל" אבל השבוע לא פגשתי את הרב
וכל שידוע לי זה שנהוג בא' באדר ובחודש אדר לתרום מחצית השקל כסף לבניית בית המקדש.

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקינו בתורתיך ושם נעבדך ביראה כימי עולם, וכשנים קדמוניות.

שבת שלום