זיכרונות.

לא מקושש ולא מלקט,
עורם.
הם נאבקים על הבכורה,
מי היה הראשון?

בן שלוש, בוקר אפור
בארץ כבר זרה.
פעוט מבוהל יוצא את
החדר. עיניו דולקות,
לא רואה.
'אמא. אמא'. קורא. בוכה.
אמו ממהרת, את בנה
הקט, אל אם צעירה,
מביאה.
אם צעירה, זה עתה ילדה
תינוקה.
'הזליפי חלב לעיני ילדי',
האם מבקשת.

אם צעירה, את הרך, אל
חיקה, אספה, טיפות חלב
שדיה, לעיניי הילד, העניקה. 
טיפות מרפא פקחו עיניו.

'כן, זה אמור להיות הראשון',
חשב, שוזר אותם לאלומות.