צחוק עצוב או הומור שחור....

עם מות אחי, כתבתי:

"ההורים,

כבר עשרות שנים

קבורים

X אמה

באדמה.

מחר אחי, מחר תונח,

למנוחתך  האחרונה

שם, איתם בקברם.

אחוד משפחה...”

ומשנאספת אל אבותיך, תרתי משמע, עולות במוחי מחשבות סוריאליסטיות, הומור שחור...

לאור הידוע לי לפי דיני היהדות, קוברים גבר לצד גבר ואשה לצד אשה. כשמדובר בזוגות אז גבר, אשתו, אשה, בעלה וכן הלאה. (שני גברים, שתי נשים לסירוגין).

או

שתי שורות נשים ושתי שורות גברים, כאשר האישה יכולה להיקבר מאחורי בעלה או לפניו (דוגמא: יש את הקבר של סבא שלי ומאחוריו הקבר של הסבתא. מאחור שוב אישה ואז גבר וכו'...)

אבל, יש שורות שמתחילות עם נשים, ואז יש הגבהה קטנה, אולי 10 ס"מ, ומתחילה השורה של הגברים. כך יוצא, שישנם כאלה הקבורים זה לצד זו ולא אחד מאחורי השני.

למדתי גם על סוגי הקבורה השונים – המקובלים:

1. קבורת מכפלה: 

2. קבורת סנהדרין (קומות): 

3. קבורת רמה: 

4. קבורת על:

5.  קבורה במבנה רב מפלסי

ק
 

http://www.matzeva.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94/

מרגע שהובא אחי לקבורה, בקבורת על – על קבר אבינו שלצד אמנו מטרידה אותי מחשבה "אפורה – אולי שחורה" – מי ייטמן לידו כלומר על אימנו. טבעי שתהיה "זו שאתו" בבוא יומה. אבל כלה על חמותה!? - ינועו אמות הסיפין זו תדקור מלמטה, וזו תלחץ מלמעלה...

או אולי מקום זה מיועד לי (עוד 120 כתקותי)? אבל – אח ליד אחותו – גילוי עריות... ומה עם בעלי? על אחי – קומה שלישית?....

ימים יגידו ...