מימוש עצמי אצל חז"ל

התחלות חדשות - אמונתם של חז"ל בשינוי, בחירה חופשית ומימוש עצמי

נהוג לקשר את ראש השנה עם התחלות חדשות. אני מאחל לכולנו התחלות חדשות השנה, גם בגילנו המתקדם. אני למשל מתחיל לכתוב ספר חדש על "זרמים ביהדות". כוונתי להראות שגם ביהדות יש זרם הומניסטי, לצד הזרם הלא הומניסטי. לפנינו שתי גישות, האחת של בית שמאי, גישה לא שיוויונית בעליל, וגישה של הזרם ההומניסטי אצל תנאים (חז"ל) אחרים.

"שבית שמאי אומרים: אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר, ובית הלל אומרים: לכל אדם ישנה" (אבות דרבי נתן, נוסח א, ג)

----------------------------------------------------------------------------------

"מה הייתה תחילתו של רבי עקיבא?

אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה (למד) כלום.

פעם היה עומד על פי הבאר. אמר מי חקק אבן זו?

אמרו לו: מים שתדיר נופלים עליה בכל יום.

מיד היה דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה – דברי תורה שקשים כברזל

על אחת כמה וכמה, שיחקקו את ליבי שהוא בשר ודם.

מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות... והיה הולך

ולומד, עד שלמד את התורה כולה" (אבות דרבי נתן נוסח א' פרק ו')

הסיפור על תחילתו של הלל הזקן

תלמוד בבלי מסכת יומא דף לה עמוד ב:

תנו רבנן: עני ועשיר ורשע באין לדין, לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל?

 אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס.

עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.

הסיפור על תחילתו של ר' אליעזר בן-הורקנוס

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ו :

"מה היה תחלתו של רבי אליעזר בן הורקנוס. בן עשרים ושתים שנה היה ולא למד תורה. ואביו היה עשיר גדול והיו לו חורשים הרבה. פעם אחת היו אחיו חורשים על גבי המענה והוא היה חורש בטרשים. ישב לו והיה בוכה. אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשים? עכשיו אתה חורש על גבי המענה. ישב לו על גבי המענה והיה בוכה. אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה? אמר לו שאני מבקש ללמוד תורה. אמר לו: והלא בן עשרים ושתים שנים אתה – ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא קח לך אשה ותוליד בנים – ואתה מוליכם לבית הספר...פעם אחת אמר אלך ואלמוד תורה לפני רבן יוחנן בן זכאי. א"ל אביו הורקנוס: אי אתה טועם עד שתחרוש מלא מענה. השכים וחרש מלא מענה. נפלה פרתו  ונשברה רגלה. אמר לטובתי נשברה רגל פרתי. ברח והלך לו אצל רבן יוחנן בן זכאי, בירושלים.

נשים לב, שבכל הסיפורים הללו של אדם שמגשים את ייעודו לא מעורבת עזרה אלוהית. המסר שלהם הוא מסר אקזיסטנציאליסטי המדגיש את חופש הבחירה. לכן אני קורא להם סיפורי הומניסטיים, למרות שנכתבו ע"י אנשים שהאמונה באל הייתה במרכז חייהם.

שנה טובה ופוריה לכולם

איתן קליש