נעמה 4

ומעניין לעניין באותו עניין

הפעם הראשונה שחשבתי "אני חושב שמצאתי את הנשמה התאומה שלי" היה אחרי שהכרתי אותה.

אני חייב לתאר את הרגע הראשון שנפגשנו כי בשבילי היה רגע של קסם באויר.

ערב מוסיקה רועש למדי...הכי שונה מהמזג שלה וגם מהמזג שלי.

הייתי גרוש די טרי אז והצטרפתי לערב חברים כזה כשאנשים ישבו ליד השולחנות והזמינו בירה.

אותה אי אפשר היה לפספס.

זה כאילו שאתה מסתובב לך ומדבר עם אנשים ופתאום בפינה של אחד השולחנות אתה קולט אותה.

הדבר הראשון שראיתי היה חיוך.

לא,חיוך זה ניסוח עלוב למה שהיה שם.

היא ישבה בשקט וזרחה.

היא זרחה כמו שמש בשעה עשר בערב...חושך מוחלט בחוץ אבל החיוך שלה האיר את כל המקום

באנרגיה נעימה.

נמשכתי אליה ממש כמו מגנט וכמובן...העובדה שהיא אישה יפה תרמה פה והשלימה את החיוך.

המפגש הראשון בינינו בישר שלעולם לא יקרה משהו רע בינינו.

דיברנו קצת והרגשנו שיש שפה משותפת אבל הכל היה מאוד סולידי עם תחושה של... המשך יבוא.

הימים עברו והשבועות עברו.

כשסוף סוף הבשילו התנאים אולי לקדם את הקשר בדיוק אז יצא לי להיות בארוע אחר.

מישהי שאפילו אין לי קשר איתה היום אבל היא היתה במקום הנכון ובזמן הנכון ואני הייתי מאוד צמא לאהבה.

ההתנגשות היתה בלתי נמנעת ופגישה שכמעט יצאה לפועל בוטלה.

יכול להיות שזה היה הפספוס הכי גדול ויכול להיות שזה פשוט לא צריך היה לקרות.

כל מה שאני יודע הוא שהיא בהחלט הענישה אותי והבהירה לי שכל מה שיהיה יהיה תמיד ידידות בלבד.

והיא אכן ידידה קרובה וחמה עד היום למרות שבאמת לא יוצא לנו להתראות לעתים קרובות.

האמת היא... שאותן דפיקות לב שהרגשתי כשראיתי אותה לראשונה... אני מרגיש אותן עד היום.

גם אחרי 12 שנה.

מעניין אותי לפעמים איך זה אצל אחרים.

האם אנשים משאירים רק אדם אחד בלב שלהם?

אני לא מסוגל לזה.

במעט הפעמים שאנחנו נפגשים אם יוצא לנו לשבת אחד ליד השני אני מסניף את הריח שלה,מתענג על חום הקרבה שהיא לידי

למרות שזה כל מה שיש שם...רק קרבה.

כבר תקופה ארוכה לא ברור מצבה המשפחתי.

היא מחקה את הפרטים מהפייסבוק,עכשיו לך תשבור את הראש.

אני חושב שהיא ויתרה או החליטה ללכת על קשרים מזדמנים אם כי לדעתי זה פחות הסגנון שלה.

עוד דוגמא לנפש בודדה כשיש במרחק סביר ממנה גבר שכל כך אוהב אותה ורק היה רוצה הזדמנות לנסות ולגרום לה אושר.

גם פה אני מרגיש שאם לא יקרה משהו דרמטי אז...לא פה אזכה להיות עם הנשמה התאומה שלי.

יש תיאוריה יפה על גלגול נשמות שאומרת שנשמות שלא הצליחו להתאחד בגלגול מסוים חוזרות בגלגול הבא ומנסות שוב.

אולי זה בדיוק אנחנו.

היו הזדמניות ספורות שהתכתבנו קצת וניסיתי לגרום לה לראות עד כמה חזק אני מרגיש את החיבור הזה אבל היא בחרה לחתוך וסיבותיה עימה.

12 שנה עם המחשבה שאולי היא הנשמה התאומה.

12 שנה התקדמנו אבל המחשבה עוד קיימת...