להבין את עצמי

זה יצטרך להיות הפרוייקט שלי לתקופה הקרובה.

אני עומד לחגוג חמישים וזה אומר שחצי חיים לפחות לא הצלחתי עדיין להבין איך להגיע למקום של אהבה וזוגיות טובים עבורי.

אני מסרב להאמין שהגעתי לעולם הזה רק כדי למות בודד.

אין מחשבה יותר עצובה...בטח עבור אדם כמוני.

יש אנשים שהחום והמגע האנושי אולי פחות חשובים להם.

אני גדלתי עם סבתא שמנשקת נשיקות רטובות מבוקר עד ערב.

הייתי עטוף אהובה.

עכשיו אני אבא לבנות גדולות שמחבקות בעיקר את החברים שלהן.

אני מחובק ומנושק מעט מדי וזה חסר לי מאוד.

לרגעים נדמה לי כאילו כל הזמן יש לי את הצורך להיצמד לאנשים רק כדי לחוש מגע,לחוש חום אנושי.

אבל אני כמובן לא עושה את זה...אני לא איזה סוטה.

תמיד חוזר אל המיטה הריקה ומדמיין שם עוד אישה שאיננה.

אז חשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן להעזר בטיפול חיצוני.

אני חייב להבין מה בעצם אני רוצה ומה הדרך להגיע לשם.

הצרה היא שרוב הפסיכולוגים עובדים לאט.

מי שממהר זה תמיד הפציינט.

וזה מלכוד שקשה לפתור.

אני מבין שתהליכי פתרון פסיכולוגיים עלולים לקחת זמן.

רק שלי אין את הזמן הזה.

לא מוכן להיכנס עכשיו לתהליך שייקח 10 שנים עד שאגיע אל האישה של חיי.

זה חייב להימשך פחות זמן.

אבל האם יש דרך מהירה יותר להגיע אליה?

ואולי הפתרון הוא באיש המקצוע עצמו.

אני אצטרך להיות ברור מאוד בהגדרת המטרות כך שהמטרה תהיה מאוד מדויקת,מוחשית וברת השגה.

בינתיים אני אמור לצאת בשבועות הקרובים לסופי שבוע שאולי גם בהם אכיר ואצור קשרים חברתיים.

אבל אם גם אחר כך אשוב בידיים ריקות אז אין לי ספק שצריך להתחיל כאן תהליך.

חמישים שנה מחיי חלפו.

במקרה הטוב ישארו לי חצי חיים להשלים.

שני חלומות שלא התגשמו.

חלום הקריירה שהוגשם רק חלקית אבל בשבילי חלום האהבה השלמה הנכונה הוא החשוב והקריטי כרגע.

זה מוכרח לקרות עכשיו.

אני לא יכול לסבול את המחשבה שחיי בעולם הזה חלפו והסתיימו בבדידות מזהרת.

זאת באמת המחשבה הכי עצובה בעולם. :(