אאורידיקה מחפשת את אורפאוס, שירד לַשאול

טובה ...למען האמת אני חלש-בשירה.  ואת...כתבי לנו כל מה-שתרצי.  וכדברייך...רק-לא בחירות .

לטובה

יש בחירות ויש בחירות והבחירות תמיד עומדות לנגד עינינו בין אם זה בבחירת ראש ממשלה או מפלגה  שמבטיחה לנו הרים וגבעות ובין אם זו בחירה בחתיכה (כשהיינו בני עשרה)  או בבחירת האישה או הגבר המתאים. תמיד יש לנו את הצורך בבחירה. חחח. אז לא תוכלי להתחמק  מנושא הבחירה אם כי כוונתך ידועה. בחירות  מלוכלכות של מועמדים שלא רצינו בהם.

 זו הייתה  ההקדמה שלך ואז פתחת בדרכך את השיר הנפלא מלא הרגש על זה שהלך והוא נמצא בתוכך וגם גבו של הזר  ההולך לפניך מזכיר לך את האהוב  שהלך. . ממש מרגש.

איתי כתב  היום שיר אהבה. אשריו שיכול להתבטא ולבטא כך את ריגשותיו. הגבר הישראלי אינו יודע לבטא רגשות ואינו יודע גם לפרגן. וחבל.

לניצן

תודה על תגובתך.אצל כל אחדבית קפה מעורר את האסוציאציה שלו בהקשר למיסגרת היצירה.למשל אם אכתב על יפן ואזכיר צבע לבן-זה יהיה הקשר של אבל ואלנו ביצירה ישראלית,זה יכול להיות טוהר,כלולות.לבית קפה יכולות להיות אסוציאציות של ישיבת עסקים,פגישת חברות פגישה רומנטית ועוד.הכל תלוי במיסגרת היצירה הכתובה.

לטובה

תודה שמצאת לנכון להרחיק אותנו מן הטירוף הפוליטי אל הלב הפרטי.

טוב שויתרת על חיפוש האהבה בשאול, אבל לא ויתרת על התקווה.

הלא  "כל עוד בלבב, פנימה...," יכול גם להפוך להימנון אישי.

ובענין השמש והירח - זה מזכיר את האגדה הידועה {וגם שיר יפה של ריטה} על אהבתם

 הטרגית של השמש והירח, שהאהבה ביניהם אינה יכולה להתגשם , כי כל אחד מהם קם לתחיה בדיוק כשהאחר נמוג ולהפך.  {אין לי דרך להציג את השיר}

תודה על השיר היפה בפתיחתו של שבוע שהלוואי שיבוא עלינו לטובה.

טובה מתוקה. מעניין איך חשבנו כשהינו צעירים . שעולם כולו שייך לצעירים. והתברר שאז.. טעינו.

כי אין גיל לנפש ואין שום מיגבלות לאהבה. תודה על שירך. הוא עלינו. ובשבילינו.

שיהיה לך ערב נפלא.