כותב לָך גם אם לא תקראי כותב

1948, בן 14, נער עם אקדח בקיבוץ כפר גלעדי

1956 בתוך טנק AMX בצפון

1967 באותו טנק פלדה מילימטרים מעט עוצר טנק פטון במבואות שכם

1970מלחמת התשה, נפגשנו באָבּוּרודֶז במצרים

1973 את קוראת לי אני בא

עכשיו אפריל 2020, סגור בבית אבות אחוזת ראשונים

אינך מפרישה עבורי ולוּ מקלון קטן מָטוֹש קוראים לו, לבדיקת חייל ותיק שלך

יחד הלכנו יד ביד 86 שנה. שכחת?

לא זוכרת? יחד הלכנו כל הדרך.

למצדה עלינו, ארץ קטנה בנינו

מה פתאום כועס? 

את תמיד יודעת לעשות לי פרצופים כשאני משהו מבקש.