כיצד הציל אבא פליטים יהודים מהמחנות והגטאות אחרי השואה באירופה - הסיפור בקיצור (חלק ב)

חלק ב':

המזוודה הזו חצתה עם סי את מדבריות צפון אפריקה, עת התגייס לצבא האמריקאי, השתתף בקרבות הקשים נגד גיסותיו של רומל, ונכנס עם בעלות הברית למגף האיטלקי דרך סיציליה, ואח"כ עד שחרור מחנות הריכוז באירופה. מזוודה זו השתתפה ב"פשעים" נוספים שעשה סי לטובת עמו פליטי וניצולי המחנות. הוברחו בה כספים לרכש אוניות מעפילים, הועברו בה דרכונים מזויפים לפעילי "עליה ב'" ברחבי היבשת המוכה, וגם כדורי תחמושת לנשקים קצרים של פעילי ה"הגנה" שליוו את המעפילים.

סוגריה של המזוודה תמיד היו לפלא בעיני. שתי לשוניות מתכת זהובות אפרפרות, הננעצים עם תוסף דמוי סיכת שדכן תעשייתי, בתוככי חריץ חשוך ומסתורי, עד השמע "קליק" חד משמעי. אז ידעת שהנעילה הראשונה הסתיימה. אך תמיד רצית בטחון נוסף, ולשם כך השתלשל לו ברשלנות מסוימת מפתח שחור-אפור קטן, איתו היו ננעלות בזו אחר זו שתי הלשוניות. תמיד הייתה לי הרגשה שהנעילה הזו, תעמוד בפני כל כוח, אפילו של מכבש גדול.

מזוודה זו עתידה הייתה לשמש את סי גם בעת משפטו לפני מפקד יחידתו האמריקאית על אדמת צרפת. מפקדו החל לשמוע את הסיפורים הרבים והמוזרים על פעילויותיו של סמל סי קולר לאחר שעות השירות הרגילות, ולפעמים גם במהלך יום השירות. ג'יפים היו נעלמים לשעות ארוכות, ורצפתם הייתה מכוסה בגריז של מכונות ירייה בעת שובם לבסיס, משאיות צבאיות מכוסות ברזנט היו נעלמות ללילות שלמים, ובבוקר חוזרות עם ריח כבד של זיעת אדם בארגזם. כספים שהיה אוסף בנחרצות מהחיילים היהודים בגדוד, ומרב היחידה, כולל ארוחות חגים ויום כיפור שהיה "מחרים" לטובת אוכלוסייה עלומה ומסתורית שלא שכנה בבסיס הצבאי.

עת הוזמן למשפט הצבאי, על עבירות של גניבת רכוש צבאי, שימוש פושע בציוד צבאי, והחרמת מוצרי מזון צבאיים – התייצב סי עם המזוודה החומה במשרדי הקצין השופט. "למה הבאת את המזוודה הזו?" שאל מפקדו הבכיר.

סי פתח את המזוודה, בהתרגשות דרמטיות, בחקותו ג'סטות של השחקן האהוב עליו קלארק גייבל. לבוש היה במדי א', ועל חזהו הייתה מונחת בקפידה עניבתו האפורה-שחורה. הוא שלף אט אט שני ספרים מצהיבים אותם איתר בעזרתו של הרב היהודי הצבאי, בשגרירות האמריקאית בפריז, שבוע קודם, עת קיבל את הזימון ואת כתב האישום למשפט הצבאי. החוברת הראשונה הייתה "חוקת ארצות הברית", מהדורת 1945, עם 27 השינויים שהוכנסו בה ב-200 שנות העצמאות האמריקאית. הספר השני, בכריכה אדומה, עבה ומהודרת, היה ספרו של אבי האומה האמריקאית ג'ורג' ואשינגטון: State of the Union Address.

סי הקשיב בדומיה לסעיפי האישום על העבירות הצבאיות, ואז, לאחר שניתנה לו רשות הדיבור, הוא הישיר מבט אל מפקדו ואמר: "כבוד המפקד, אני מבקש ממך ב-10 הדקות הבאות להקשיב לי היטב, ולא להפסיק אותי, כי אני עומד לדבר מגרונם של אבות האומה האמריקאית, ואם לא לי אז לכבודם, אני מבקש את הקשבתך המלאה". המפקד ההמום, מ-2 הכרכים שהונחו על השולחן הצבאי, התרווח בכיסאו ואמר, "בבקשה, בבקשה, סמל קולר, שא את דבריך".

סי פתח בציטוט תשובתו של ג'ורג' ואשינגטון למכתב הברכה ששלחה לו הקהילה היהודית ברוד-איילנד עם היבחרו לנשיא הראשון של ארצות הברית בשנת 1789. בתשובתו לקהילה היהודית הוא כתב "מי ייתן וילדי אברהם השוכנים בארץ זו ימשיכו ליהנות מרצונם הטוב של תושביה האחרים, וכל איש יוכל לשבת תחת גפנו ותאנתו, בלא שיהיה דבר שיגרום לו לפחד". אחר כך פרש סי לפני מפקדו את תמצית פעולותיו להצלת בני עמו היהודים ניצולי מחנות הריכוז וההשמדה.

"אתה ראית אותם יחד איתי. יחד פרצנו את שערי המחנות, ויחד ראינו את העיניים הדומעות ביובש לקראתנו. ג'ורג' ואשינגטון ציווה לשחרר את כל עבדיו באחוזתו לאחר מותו, ואנחנו שחררנו את בני עמי רגע לפני מותם, בידי חייליו של היטלר, אותו באנו למגר בשם כוחות הדמוקרטיה של בנות הברית". אח"כ פתח סי את הסימנים שהכין מראש בחוברת האפורה של "חוקת ארצות הברית", והקריא קטעים נבחרים מתוך הפרק על זכויות האדם. הזכות לחירות, הזכות לחיים והזכות להיות חופשי מרעב וממחסור.

( - וסיום הסיפור = בתגובה הראשונה למטה)