התסכו ל והזעם

מה יותר מתסכל וירוס קטלני שלא מאיים על חיי הצעירים? או ממשלה כושלת?

קשה להפריד היות בין שתי המכות הביולוגית והחברתית, את הוירוס לא ניתן לעצור, כיום אנחנון ביןם חמש המדינות הגרועות בעולם בתחלואה לנפש ובין המדינות הגרועות בעולם במשבר הכלכלי ואבטלןת הצעירים.

נכון שדמוקרטיה אינה יכולה להשתוות למשטר כוחני וטוטוליטרי כמו ויטנאם.  

לא היתה סיבה מדעית שמנעה מישראל להיות כמו ניו זילנד ואוסטרליה, עם פפחות תחלואה ומשבר כלכלי תחת שליטה.

הצעירים זועמים ובצדק המדינה בגדה בנו הם אומרים, התוצאות האיומות של הקורונה מאיימת על דור שלם, גרמנ יה ודנמרק גם שווייץ מראות כיצד אפשר לנהל ניהול מקצועי ולא בכמה קולות, המביא תוצאות טובות.

הסיבה היא הפוליטיקה, ללא עבודת מחקר ללא גיבוש של צוות מלוכד, ללא תיאום בשליפה ובעיקר מתוך שיקולים אינטרסנטיים ושקופים של מקבלי ההחלטות.

ראש הממשלה אשר קבל אטת רוב ההחלטות הוא הדוגמא הבסולטת לכחל הכשלים, החולשה של המוסדות והיעדר הביצוע והביוקרטיה החוגגת.

להיות בפוליטיקה זה טריפ אדיר איך אמר חבר הכנת זוהר כח כסף כבוד (לצערי זה מה שמשתקף היום) אין לחברי הכנסת תשוקה עזה לשרת ולשפר את מצבם של האזרחים.

רואחם את זה גם במדחנות שבהן שולט מנהיג פופוליסט שכבש את השלטון באמצעות פילוג ושנאה.

הצעירים מבינים זאת היטב, הם מגיבים בהפגנות ערב ערב, מתמודדים עם זעם ואי וודאות. יש המאלתרים, וישנם כאה החושבים על שנוי בקריירה, אך רבים מתמודדים עם בלבול רב.

כמובן שהעשירון העליון מאינו מרגיש במצצוקה הרבים, המשבר מרסק במיוחד את החלשים.