ללכת על המים

היי טובה.  שירך נפלא על אהבה הזכיר לי שיר"ללכת על המיים" של להקה רוסית "נאוטילוס"

שיר רוסי היה על ישו ועל אמונה שהיא נס. ישו     הקריב את עצמו     והפך לקדוש שיכול ללכת על 

המיים. להקה "נאוטילוס" היתה מפורסמת מאוד ברוסיה שנות90 של מאה הקודמת.

גם בשירך את מספרת על נס של אהבה.

אוי הכי,

איזה שיר מלא רגש וחושני,לשיר כזה הייתי מוכל לצלול למימיו גם אם אטבע ... ואין מציל.במחשבה שנייה אולי אסלול דרך על פני המים...כמו ביציאת מצרים...אפרופו ניסים...יפגוש שם את אהובתו.

לילנה,

תודה על התגובה.לא ידעתי על הלהקה.כל יום לומדים משהו חדש.אבל ההליכה על המים של ישו,מ"הברית החדשה" ,שימשה לי השראה לשיר.

חג שמח ילנה.

לניסו,

תודה על התגובה החמה.רעיון של הליכה בין שני קירות המים-יפה.לא חשבתי על זה.לסלול מסילות במים.בדיוק ביציאת מצרים..

טובה ...חשבתי לעצמי מה-קורה עם הגברת הנכבדה הזו...מהיכן היא שואבת כוחות-מיסטיים ו/או אקרובטיים. שהרי...ללכת על-המים שייכו זאת-לישו עוד בהיותו יהודי-כשר. אבל ...גם אמונה-זו הפריכו לאחרונה המדענים שטוענים על-קרה שהיתה באותה-תקופה ובעצם הוא התהלך על קרחון-צף במים.    ומשה לא-ידע לשחות אז הוא-הלך בחרבה.  והנה טובה...מהלכת וגם-מרחפת על פני-המים.   התואילי להסביר כיצד נעשה פלא-זה.

למוטי הקרייתי,

יש לפעמים שאדם מגיע למאורע שגורם לו לרוחניות כזו,שגם נס יכול לקרות לו והוא יכול ללכת על המים.שיר אינו דווקא דו"ח מישטרתי.הוא אינו אמור להיות מציאותי במובן המילולי של הכתיבה,אלא במובן הסמלי,הרוחני,לכן לא חשוב אם הוא עשה את זה באמת,אלא צריך להבין מהמיסגרת של הכתוב מה זה מסמל.

תודה שהגבת.ואני-הנה הסברתי איך זה קורה.זהו הפלא של כתיבה ספרותית,בה כל דבר יכול להתרחש,בניגוד למציאות וזהו הכיף בכתיבה כזו,כי ברגע שאתה כותב,אתה יכול להמציא ולברוא עולמות שאינם קיימים במציאות.

אבל מי שצריך לקבל מסר-מבין.אם הוא קורא בדקדקנות כל מילה,כי המילים, התחברותן זו לזו, יוצרות את הפשר במציאות

אגב,בקשר למשה,אחד העם במאמרו"משה"כותב שאין זה חשוב אם משה היה במציאות ואם מה שמסופר עליו היה קיים,מה שחשוב אלה פני העם שמקבלים ומאמינים בכך,וזה מעיד על העם.(לא לרעה ,חלילה)אלא מה הצרכים של העם.איך העם תופס את תולדותיו וקיומו.אני מבינה שכתבת גם בהומור.

טובה ...כעת את יכולה להבין שאין-לי מושג בשירה.  ואני ריאליסט ללא-תקנה.  אבל...זכיתי להסבר סובלני ממך.   שמתי-לב שקיימים ברשת הרבה-משוררים ואני לא-הבנתי את פרשנות-כתיבתם.   זהו...לא-חייבים הכל לדעת בחיים. כמובן שהוספתי גם קצת-הומור. אז...חג-שמח לך ודרכך גם למשוררים.  

לטובה

כרגיל נתת לנו השראה הפעם לטבוע במים  שאת ידעת להלך בתווך בתוכם. אז גם אני בין אלה המציאותיים שאינם יודעים לכתוב שירים. מה שאינו ניראה  ואינו ניתן להסבר אינו בנימצא אצלי. ולמרות זאת אני מתפעל  מהיכולת שלך לשחות בין ועם המילים וליצור מהן הרמוניה של תאורים על אהבה , על בריאה ועל געגועים . קשה למצוא מישהוא שזה לא יגע בו. אני כמו מוטי בצד של הקוראים.

 חג פסח שמח לך ולבני ביתך ותמשיכי לשיר לנו שירים

ליעקב,

לא כל אחד צריך לדעת לכתב שירים.אתה מעניק לנו  מידע חשוב,שאלמלא כן,היינו קוראים רק את העיתונים שלנו ועולמו היה חשוך וקודר.אתה תמיד מאיר לי את היום עם המאמרים שלא היה מושג שהם קיימים.ובכך מעניק תיקווה שאיננו כל כך מבודדים.

כשהיו לי בני זוג,תמיד אני הייתי המרחפת והוא היה עם שתי רגליים על הקרקע.אלמלא כן,הייתי נותרת באוויר ,תלויה .צריך כאלה וכאלה כדי שחיינו יהיו משלימים ומושלמים.

אז חג שמח לך ולבני ביתך החמודים(החמודות,שאני כבר קצת מכירה מהתמונות)והלואי ונמשיך לכתב במוטקה  כל אחד בסיגנונו המיוחד ונביא תועלת לחברים.ואם אפשר,אז גם שמחה.

תלמוטי הקרייתי,

תגובה2 על תגובה2,

מה היינו עושים אלמלא האנשים המציאותיים.אם כולנו הייו משוררים,מי היה מנהל לנו את החשבונות,מביא לחם,מתקן דברים בבית.

מי היה כותב לנו אמרות כנף ותובנות על החיים.

אתה תמיד יכול לשאול אותי אם משהו אינו מובן בשטח הספרות.זה המיקצוע שלי ועדיין איני בטוחה שאדע כל דבר לענות.

זה מזכיר לי בדיחה|בדוי  ובנו הולכים בדרך.הבן שואל את אבא :מה מסתובב סביב מה:השמש סביב לכדור הארץ או ההפך.

האבא עונה-"וואלה בני,איני יודע."

הבן שואל:"הקוף והאדם הם מאותה המשפחה או לא.?"

האבא עונה אותה התשובה שאינו יודע.אז הבן שואל:"אבא יקר,איני מטריד אותך עם כל השאלות האלה?"

האבא עונה:"מה פיתאום,אם לא תשאל-איך תדע?"

אז חג שמח לך ושאל,שאל.

לטובה

תשוקה וגעגועים מצמיחים לדמיון כנפיים,  וכשהנפש ממריאה - קורים ניסים.

 הדבש של התפוח בראש השנה  והנס על המים חוברים יחד

לתמונה פלאית.

יופי של שיר.

חג שמח מאד.