הפערים בהשכלה בין הורים לילדיהם במגזר המזרחי

זכורני שידיד ותיק  צתים אביו עבד בעבודות מזדמנות אחיו סיים בי"ס עממי והיה שוליה שלך קצב אחיו השני היה מכונאי והיותר צעירים למדו בבית הספר.

הוא היה צמא דעת בלע ספרים בכל מינ י נושאים בזמן שאחיו שיחקו בכדור רגל והוא כל כך רצה להיות שונה מהם  תמיד ליוו אותו מחשבות על מעמדות עשירים ועניים פועלים ובורגנים, ביתנו  הי ה כל כך עלוב התביישתי להזמין חברים.

שמעתי הרבה הרצאות ובינם המרצים היו גם פרופסורים מזרחיים מבריקים עם אוקיינוס של יידע. ההרצאות נותנות יידע ומרחיבות את האופק ואם הנושא מעניין הגבול הוא השמים. חשבתי גם על הפער בינם ובין משפחתם

זו ארץ של הגירה ויש ביננו משפחות לא מעטות שלא הדביקו את הפערים בינם לבין בניהם או בנותיהם, וידידי ממשיך אינני יכול לחמוק מן ההשקפות ההשוואות ורגשי נחיתות שהממשלות עדיין משנות ה-50 נטעו בליבם של המזרחים רגשי נחיתות בזו לתרבותם ולשפתם,שיכנו אותם במקומות שכוחי אל ועד היום זה הותיר צלקת בתוכם, כל כך סלדתי מהם פחדתי שמישהו מהכיתה יראה אותי איתם, תמיד חשבתי על בריחה אל עולם אחר אבל לאן?

לאט לאט ניתק את עצמו ציין אנשים כל כך פשוטים עם שפה בהמית,לעגו להשכלה ולמשכילים, כאשר עבר את בחינות הבגרות בציונים משובחים ואז ניתק את קשריו עם משפחתו לתמיד, ואינך מבקר אותם גם לא לעיתים רחוקות? לא ענה איינני עושה חצאי דברים.

עדיין אינני חף מהשוואות שאני עושה ומרגשי נחיתות עמוקים שאני צריך להתגבר עליהם, הוא הצטיין גם באוניברסיטה הוציא תוארים, מכל משפחתו הוא  היחיד שלמד בתיכון והוציא תוארים  והיה דוקטור ולאחר מכן פרופסור.

אנחנו נמצאים במדינת הגירה ובטוחתני שיש עוד משפחות שהשאירו מאחור את משפחתם, אך אני בטוחה שברבית המקרים זה לא מגיע למצב קיצון עד כדי ניתוק מהמשפחה, אך הפערים בוודאי קיימים. 

תמיד היו ברקע