שריפת ספרים

במשך מאות שנים ועד ימינו שרפו במכוון סספרים , אפילו ספריות שלימות,בעיתות מלחמה בעקרבות קונפליקטים בין עמים שונים.ספר המדע הבדיוני "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי, המתאר חברה טוטליטרית שבה המשטר פקד לשרוף את הספרים כדי להשמיד את בההנכסים התרבותיים מן העבר.

ריצ'רד אוברדן הוא המנהל של הספריה הבולדיאנית באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה עסק במשך 3 עשורים בניהול ושימור אוספים מיוחדים בארכיון במוזיאון ובספריות באוניברסיטה ובבית הלורדים.

ממקרה למקרה המניע שונה, הרצון למחוק תרבות מסויימת הוא הבולט במיוחדדש. אחד האירועים הקשים ב-120, ב-10 במאי 1933קהל של 40 אלף איש התכנס בכיכר האופירה בברלין והריע בהתלהבות כאשר אלפי ספרים של סופרים יהודים וסופרים אנטיגרמניים הושלכו למדורה ענקית, אתם פועלים היטב משליכים את הרוח הרעה של העבר, זה מעשה חזקג סימבולי ומפואר אמר שר התעמולה הנאצי ג'וןזף גבלס, אכן זה היה מעשה סימבולי שטני .

המשורר היהוד גרמני היינריך היינה שגם ספריו נשרפון כתב 100 שנה לפני בכל מקום ששורפים ספרים  ישרפו גם בני אדם הוא כתב זאת במחזהו "אלמנסור" היו זה נשמע נבואי.

אכן מספר שנים לאחר האירוע בככר האופירה החלךו לפעול המשרפות באושוויץ.

בתקופה מוקדמת יותר באנגליה בתחילת ה-116 לאחר שזהמלך הנ רי ה-8 ניתק את קשריו על הכנסיה החל במסע של הרס ובזיזה של מנזרים העושר הרב שצברו הוחרם ועשרות אלפי ספרים הועלו באש, או פורקו ונכרו כפסולת.

במלחמת 1812 בין אטראצות הברית לאימפריה הבריטית כאשר חיילי הצבא באמריקני תקפו את העיר הבריטית יורק (כיום טורונטו), שרפו את הספריה ב בנינ י הפרלמנט ספריית הקוגרס האמריקנית היתה אחת מהמטרות המרכזיות כאשר הצבא האנגלי הגיע לוושינ גטון.

אם נחזור לתקופה העכשווית אחד האירועים הקשים של שריפת ספרים אירע בסרייבו שבבוסניה בתקופת המלחמה בין עמים אתניים שונים ביוגוסלביה 1991-2001 ב-25 באוגוסט 1992 חיילים מצבא סרביה הפציצו את הספריה הלאומית של אוניברסיטת בוסניה והרצגובינה שכללה יותר ממליון ספרים, כתבי יד ומפות, בתוך כך צלפים סרביים כיוונו את רוטביהם לעבר הכבאים שניסו לכבות את השריפה.

היום רוב הידע מנוהל בפלטפורמות דיגיטליות שונות, של חברות ענק גוגל,   פייסבוק ואינסטגרם  ועוד. לחב רות אלה יש אינטרסים מסחריים שלא בבהכרח תואמים לקלו של שימור הידע והעברתו לדורות הבאים.

אובנדן  מעלה נושא חשוב במיוחד בימינו כאשר מגמת התקינות הפוליטית שצוברת תאוצה מנסה לפסול הוראה של יצירות מופת בטענה שהן מייצגות פריווילגיה לבנה או פוגעות  ברגשות של קבוצות מסויימות באוכלוסיה.