מרכבת המוות אל החיים

באחת השבתות בחורף שנת 2008 נתן לי אבי צרור של דפי פוליו בכתב ידו,שנשאו את הכותרת "קורותי בזמן השואה" עד אז ידעתי רק שהיה בבריחה מתמדת מהנאצים וממשתפי הפעולה שלהם, לא יותר. אבי יליד צכיה, בן 95 וחצי כיום , תשוש ,אבל צלול בדעתו.נפשי סערה ימים אחדים אחרי שסיימתי לקרוא בנשימה עצורה את שכתב,רק היום בגילי המתקדם אני יודע את שעבר באחת התקופות החשוכות ביותר של עמינו,והתקופה הקשה בחייו. תשע פעמים ספרתי מהכתוב, היה בסכנת חיים קיומית, מוחשית לחייו בזמן השואה. באחד המקרים התחבא אבי עם משפחתו בביתה של אישה נוצריה טובת לב שנתנה להם את דירתה, והלכה להתגורר אצל בנה. באחת האזעקות ירדו כל תושבי הבניין למקלט, אחת הדיירות שמה לב ששעון הגז שהיה במקלט של הדירה בה שהה אבי ומשפחת עובד, היא שאלה את האחראית לבניין מדוע בעלת הדירה אינה יורדת למקלט ונענתה שזו אינה בביתה.חשדה התעורר שיהודים מתחבאים בדירה והזעיקה את המשטרה הנאצית,האחראית לבניין שהיתה בסוד העניין, עלתה במהירות להזהירם , והם הצליחו להימלט בעור שיניהם. במקרה אחר כבר היה אבי ברכבת המוות שנסעה למחנה השמדה,אבי שישב בסמוך לדלת הקרון הבחין שהדלת חזרה מתיקון ואחד מקורות הדלת בסמוך לסוגר תוקנה והוחלפה בקורה חדשה עשוייה מעץ רך יותר משאר הקורות,באמצעות חפץ חד שהיה ברשותו, הצליח אבי אט אט לחתוך בקורת העץ החדשה, עד שיצר פתח גדול דיו כדי לשלשל ידו החוצה, לפתוח את סוגר הדלת מבחוץ, להציל עצמו ורבים מחבריו לקרון שזינקו החוצה בלילה חורפי מושלג אל הלא נודע.מאז שקראתי את דבריו של אבי יבדל לחיים ארוכים עוד יותר לימי שואה יש משמעות גדולה יותר עבורי.
הערה: את הסיפור הזה כתבתי ופירסמתי עוד בשנת 2008 בבלוג שלי במוטקה ומאז כמעט מידי שנה אני מפרסם הסיפור שוב בשינויים קלים , למעשה זה הסיפור הראשון שכתבתי בחיי הבוגרים ואפשר שסיפור אישי ואמיתי זה נתן לי "דחיפה" קלה לכתוב סיפורים קצרים עם כי בנושאים אחרים לחלוטין...
לגבי,
סיפורים כאלה,שקרו אז,רואים כיום בסרטים.איזו תושיה מצד אבא שלך.מעניין מניין הוא מצ'כיה.אני יודעת צ'כית כי היא דומה לסלובקית ופעם הארץ היתה צ'כוסלובקיה.
...לגבי,
סיפורים כאלה,שקרו אז,רואים כיום בסרטים.איזו תושיה מצד אבא שלך.מעניין מניין הוא מצ'כיה.אני יודעת צ'כית כי היא דומה לסלובקית ופעם הארץ היתה צ'כוסלובקיה.
גבי
ניצולי השואה נושאים על כתפיהם את משא הזיכרון. מאבקם של השורדים הוא סיפור הגבורה של כ"א מהם. העבר לאבא אנו (דור שני) מצדיעים מכבדים מוקירים אותם. ניצולי השואה הם עמוד הש...
גבי
ניצולי השואה נושאים על כתפיהם את משא הזיכרון. מאבקם של השורדים הוא סיפור הגבורה של כ"א מהם. העבר לאבא אנו (דור שני) מצדיעים מכבדים מוקירים אותם. ניצולי השואה הם עמוד השדרה של הזיכרון והנצחת השואה.
כאשר פירסמתי את הפוסט "אבא שלי מאוהב" , ולאחר שהחברים הגיבו , הקראתי לאבא את התגובות, אבא שמח והתמוגג על כל תגובה, ביקש לקרוא שוב ושוב והתעניין על כל מגיב.
תודה שהבאת לנו דוגמית על חיי אבא בשואה.
לגבי
אני זוכר שהעלאת את הסיפור בעבר אולם כשאני קורא אותו שוב הוא מעורר בי את החלחלה שאוחזת בכולם. סיפור של אדם שנאלץ לברוח כמו חיה מסוגר על מנת שלא יהפוך לעשן באחד...
לגבי
אני זוכר שהעלאת את הסיפור בעבר אולם כשאני קורא אותו שוב הוא מעורר בי את החלחלה שאוחזת בכולם. סיפור של אדם שנאלץ לברוח כמו חיה מסוגר על מנת שלא יהפוך לעשן באחד המשרפות שחיכו ליהודים . לא בגלל מעשה רע שעשו אלא בגלל שנולדו יהודים. אם הצליח להתחמק מכל האסונות שפקדו אותו והצליח לשרוד , הוא גיבור. גיבור שנילחם על מנת להינצל ולא ניכנע לסכנות. הסיפור הזה מצטרף לאלפי סיפורים שתועדו עך ידי מתנדבים שדובבו את הניצולים לספר ולהקליט את הסיפורים לדורות הבאים על מנת שלא נישכח את אשר עשה לנו עמלק.
טובה- אבי למעשה מסלובקיה מהעיר קושיצה, תודה לתגובתך.
רחל- בזמנו שלחתי העתק מקורותיו של אבי בזמן השואה ליד ושם והדברים קוטלגו.
אבי ניצל בזכות הרבה תושיה וגם מזל , כששאלתי אותו איך הוא מסביר את שרידותו השיב "בזכות בורא עולם" , אבא א...
רחל- בזמנו שלחתי העתק מקורותיו של אבי בזמן השואה ליד ושם והדברים קוטלגו.
אבי ניצל בזכות הרבה תושיה וגם מזל , כששאלתי אותו איך הוא מסביר את שרידותו השיב "בזכות בורא עולם" , אבא אדם דתי (לא חרדי) וכך הוא רואה את פני הדברים, תודה לתגובתך.
יעקב ידידי, בזמנו שלחתי את קורתיו של אבי "ליד ושם", אנשי יד ושם רצו לראיין ולצלם אותו אולם אבי מסיבות שלא נהירות לי די הצורך סרב.
בשולי הדברים אציין שלקראת סיום המלחמה אבי...
יעקב ידידי, בזמנו שלחתי את קורתיו של אבי "ליד ושם", אנשי יד ושם רצו לראיין ולצלם אותו אולם אבי מסיבות שלא נהירות לי די הצורך סרב.
בשולי הדברים אציין שלקראת סיום המלחמה אבי התחבא עם זוג יהודים מבוגרים ובתם במרתף של בית, באחד הבקרים שמעו רעש טנקים ברחוב והשפה הרוסית נשמעה היטב, אט אט ובזהירות לאחר שהיו משוכנעים שהצבא הרוסי נכנס לעיר יצא אבי עם בתם של זוג היהודי והתחילו לשוטט בעיר החרבה.
לפתע הגיע טור של אנשים כאשר בראש ומאסף חיילים רוסים וצירפו את אבי בעל כורחו לטור, אבי לא הבין את פשר העניין אולם ידע שטוב לא ייצא מכך ובהזדמנות הראשונה שהיתה לו באחד מעיקולי הדרך קפץ לחצר של בית והתחבא .
הסתבר בדיעבד שהצבא הרוסי אסף אנשים צעירים מערים כבושות באירופה כדי להביאם לרוסיה ולשקם ערים שניזוקו, דבר שיכל לעכב את שיחרורו של אבי בעוד תקופה לא מבוטלת משצלחה דרכו או אז הגיע החרות המלאה ואיתה העלייה ארצה בניית משפחה ושיקום החיים, תם ונישלם וחיים חדשים החלו, תודה לתגובתך.