דמעות של דם

דמעות של דם.  מרים.



//הגיעה העת  לפורר את האבנים

להמס את הסלעים שחוסמים את ריאותיי

כדי שאוכל סוף סוף לבכות//...

אכן מרים היקרה, זו העת לפורר והמיס את אבני הצער השוכנות בליבך, ושוב להאחז בחיים.



שיר הבא לזעוק, את זעקת הכאב האישי של הדוברת, על העוול הנורא שהמיטו בני עוולה הנאצים ושותפיהם, בבני עמנו היהודים.

בריאות ואריכות ימים בטוב. מרים היקרה. מנדב.

למרים

הרבה נכתב כאן, ולא רק כאן, על השתיקה,

 על מה שמעיק וחונק,  והשיר שלך הוא תמצית שבתמצית של כל הנאמר.

נחמד שחזרת אלינו, אני מקווה שזה לא זמני וששלומך טוב ואת ממשיכה במלאכת היצירה.

שבת שלום.