גבר אפילו עשוי מאבן לא מתעלם מאישה יפה

לאיציק,
שירך מקסים מעורר השראה במיוחד הפסל הדומם שהתעורר לחיים והתאחד עם היפיפיה היושבת על הספסל.

כשהיינו בטיול בדולומיטים נכנסנו לקונדיטוריה שם הייתה מלצרית יפיפיה. כשהיא יצאה להפסקה יצאתי אחריה וראיתי אותה יושבת על הספסל והפסל ממעל בוהה בה ומרעיף עליה אהבה, כמיהה וערגה בלתי נתפסים.
באותו מעמד הבטחתי לו כי כשאשוב ארצה אפנה לאיציק שיפעיל את המוזה ותעורר את הפסל המאוהב.

איציק אתה גדול. סוף סוף שחררת אותו מכבליו ועזרת לו להתאחד עם אהובתו משכבר הימים.
ואסיים במילים שכתב המשורר איציק: "אחר תשעה ירחים האיר תינוק את הספסל אל תתמה אתה התמה
כי את השיר כתב היודע".
מקסים איציק לא רק שדכן ומפיח חיים בפסל מאבן, אלא משורר מחונן. תבורך