גאות ושפל קסומים

צליל דק מִחצר

כמו משולש  מנגן,

ב"חלום ליל קיץ."

אתה כבר עולֶה

אני  לך פותחת ,

עוד מעט אתה 

איתי.

חם!

יוּרָה רותחת.

ניכנסת לים.

הגאות מתפתחת

באֵדוות קטנות,

מתוקות-מלוחות

מקצות אצבעותיך ,

עלָי.קנוקנות  של אצות

מטפסות.

עיניך  בעיני

שפתיך 

כמו סירות בים

בשפתי. 

הגלים גועשים

כתמיד בַּגאות

עולים אֶלי,

עוטפים את כולי.

ברק מסנוור

וקולך

בשקט

אלי מדבר.

השעון,כתמיד,

מתקתק  פסקול 

של סרט קבוע ,

שנים,לא נימאס לו.

בצליל מוכר וידוע.

ואז בא השפל

הזה,,השלוו.

אתה רואה בי

שבלולים,כונכיות,

נחשפים  על החול

רוח חרישית

יוצאת במחול

,מלוטפת כולי

באצות ירוקות

מנערת דגי הזהב,

מגופי.

ואתה מוכן,

ללכת עכשיו.

במכבנות ברזל

בַּכָּל

הזיכרוןן ניצרב.

עמוק בחול.

בקרוב,בקרוב

כשהשבוע יחלוף

הגאות תשוב.

ןאני אעמוד 

ממתינה

על החוף.

צעדיך על מדרגות

ובחצר,השַלָט

כמו צליל מוּכָּר 

"חלום ליל קיץ"

של מנדלסון

מנוגן ומושר