מומו הקוף

השבוע עיינתי באלבום תמונות ולפתע תפשה את עיני תמונה של קוף. נזכרתי בסיפור שגרם למומו הקוף להגיע לארץ כעולה בלתי חוקי .

הסיפור החל לאחר מבצע סיני של שנת 1956. יחידת המילואים שלי הייתה אנית חיל הים א.ח.י מיזנק ק-32 שהצטרפה אל המשחתות הצרפתיות שהפגיזו את עזה. כשהגיע תורנו להצטרף לחגיגה , התברר שכוחותינו פרצו לעזה והייתה סכנה שנפגע בהם ולכן לא הטלנו על עזה את מטען הפגזים בני 120 מ"מ שהיו אמורים להכניע את הצבא המצרי שישב בעזה. כעבור יומיים החל המסע שלנו סביב אפריקה ,מסע שארך חודשיים ובסיומו היינו אמורים להגיע לאילת. .בדרך פקדנו נמלים שונים שנישלטו ברובם על ידי הצרפתים ונתקבלנו בכבוד מלכים. אולם בעיירות מסויימות הפגינו התושבים עויינות גלויה נגדנו בעיקר בישובים שתושביהן היו מוסלמים שהיו בתהליך של השתחררות מהקולוניאליזים הצרפתי.. הלבוש שלנו היה מדי הצי האמרקאי . הנטיבס הראו את כושר המסחר המכוער שלהם ומחירי המוצרים קפצו פתאום במאות אחוזים. אני שילמתי על פיסלון עץ קטן 5$ ולאחר מכן התברר שיום לפני כן מחירו היה חצי דולר. ואז נוכחו הנטיבס מה מסוגל לעשות המוח היהודי שנוכח שרימו אותו. עמדתי וראיתי כיצד מתנהל מסחר שבו מוצעים הלירות הפלסטינאיות שהיו אז ההילך החוקי בארץ כלירות אנגליות(על השטרות היה רשום אנגלו פלסטיין בנק). כעבור שעתיים הוצף השוק בשטרות כאלו עד שמישהו בדק בבנק והסתבר לו שאין לשטר ערך מאחר ואינו סחיר בחו"ל.
היו גם מקומות שניסו להתנכל לנו. אבל הביטחון שהפגנו סיכל כל ניסיון לפגוע בנו.

כשחזרנו מסיור באחת העיירות הביא עימו אחד החיילים קוף גדול יחסית. מפקד האניה שגם הוא היה איש מילואים סרב להעלות את הקוף לאניה. האכזבה הייתה גדולה וכולם ביטאו אותה בקול תחנונים ואכן המפקד שבאזרחות היה חולב פרות בקיבוץ, הסכים שהקוף יצטרף אלינו למסע. השם שניתן לקוף היה מומו. הוא התחבב על אנשי הצוות ונהג לקפוץ על כתפינו ולחפש כינים. שבועיים ימים היה עימנו עד שהגענו לאילת ושם נאלצנו למסור אותו לקיבוץ במקום. מאוחר יותר ראינו את מומו משתתף בצעדות. מה עלה בגורלו ? מעניין