בזמן מלחמה, אנשים מבוגרים צריכים לדאוג קודם כל לעצמם

דווקא אנחנו, האנשים המבוגרים, כדאי שנדאג קודם כל לעצמנו, בתקופה קשה זו, של המלחמה.

לא, זה לא אֶגוֹאִיזְם, כי אנחנו לא דואגים רק לעצמנו, אלא להיפך, אנחנו דואגים לעצמנו, כדי שנהיה מספיק חזקים ובריאים, לעזור לילדים ולנכדים, ולעיתים גם להורים שלנו, וגם כדי שלא נהיה עליהם למעמסה נוספת.

ככל שנדאג יותר לרווחתנו הגופנית והנפשית, כך נהיה מסוגלים לעזור ולתרום למען אחרים, ובתקופת מלחמה הדאגה הזאת לעצמנו, היא ממש קריטית.

הנה כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות למען רווחתנו הפיזית והנפשית:

• לדאוג שגם בממ"ד תהיה לנו אספקה של התרופות הקבועות שלנו.
• לעסוק בפעילות גופנית סדירה, עד כמה שאנחנו יכולים, אפילו לבצע סתם תרגילים פשוטים כמו מתיחות או הליכות קצרות.
• להקפיד, עד כמה שאפשר, על שינה איכותית, ואם הסירטונים, הסיפורים או התמונות הניבטים אלינו מתוך הטלויזיה או מהמדיה החברתית, פוגעים לנו באיכות השינה, אז להוריד את מינונם בבקשה.
• כדאי להקפיד, כמה שיותר, לשוחח בטלפון או להיפגש עם חברים ומשפחה, כי התמיכה הרגשית שאנחנו מקבלים מהם, ונותנים להם, מקלה מאד על התחושות הקשות.
• זה הזמן להקדיש לתחביבים שלנו, ואם עד עכשיו לא היו לנו כאלה, זה בהחלט הזמן למצוא אחד כזה. עיסוק בתחביבים גורם שימחה, ובעיקר משמש הסחת דעת מהרגשות הקשים שמסתערים עלינו בתקופה זו.
• אם המצוקה הנפשית שלנו קשה מנשוא, כדאי לפנות לקבלת עזרה נפשית, אם באמצעות פסיכולוג.ית, או אם על ידי פניה לעמותות כמו ער"ן, נט"ל ואחרות. בימים אלה כולנו נמצאים במצוקה נפשית, אבל לפעמים ההצפה הרגשית היא כלכך עוצמתית, שעל מנת להקל עליה, כדאי מאד לפנות לגורמים מקצועיים.
• כדאי להגביל את החשיפה שלנו למקורות טראומה, כמו טלויזיה, עיתונות ורשתות חברתיות, שכן חשיפת יתר עלולה להשפיע על החוסן הנפשי שלנו.
• כדאי לחשוף את עצמנו מה שיותר לאנשים בעלי גישה חיובית, ולא להתבייש לאנפרנד את עצמנו מאנשים שגורמים לנו להרגיש רע. מספיק רע לנו גם ככה, אז למה להוסיף?
• כדאי, מה שיותר, להיצמד לשיגרה, כי שיגרה מספקת תחושת שליטה וביטחון, שבלאו הכי מעורערים מאד בימים האלה.
• התנדבות או עזרה לזולת נותנת תחושת משמעות, ומה מספק יותר מהידיעה שאנחנו חשובים ומשמעותיים למישהו אחר?
• יצירת קבוצת תמיכה, שתהיה מורכבת מאנשים שאנחנו מכירים וסומכים עליהם. אנחנו נהיה החוט המקשר בין חברי הקבוצה, שלאו דווקא מכירים זה את זה, ואנחנו נהיה אלה שניזום את המפגשים בזום או "על אמת".