צעירים לנצח - קטע הומוריסטי קצר על זקנה

לא רק אנחנו משתנים כשהשנים עוברות, גם העולם לא עוצר מלכת וכך משתנה לה גם התפיסה על הגיל המבוגר. פעם היו אנשים קשישים והיום יש אזרחים ותיקים, פעם היו בתי אבות והיום יש אחוזות לגיל הזהב. אכן אין ספק שהשינוי הוא גדול... למרות כל זאת, מה שבאמת חשוב הוא לשמור על החיוך, לחשוב על כך שעל כל דבר אפשר להסתכל בצורה חיובית ואם תקראו את הקטע הבא ותחייכו בסופו, תוכלו לדעת שמצבכם הרבה יותר טוב משחשבתם!

פַּעַם "בֵּית אָבוֹת" הָיָה "בֵּית אָבוֹת"

יָדְעוּ, שֶׁהַתַּחֲנָה הַבָּאָה הִיא "בֵּית קְבָרוֹת",

הַיּוֹם זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעֻדָּן

הַיּוֹם, הַמָּקוֹם מַזְכִּיר עֵדֶן וְגַן

הַיּוֹם הוּא נִקְרָא, "דִּיּוּר מוּגָן".

פַּעַם הָיוּ שֶׁקָּרְאוּ לַמָּקוֹם "בֵּית הוֹרִים"

כִּי מִשָּׁם כְּשֶׁהָלְכוּ, הָיוּ נִקְבָּרִים.

פַּעַם, לְמִי שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהָזִיז אֵבֶר

רָכַשׁ לְעַצְמוֹ "אֲחֻזַּת קֶבֶר",

הַיּוֹם, בַּעֲדִינוּת יֵשׁ רְמִיזָה :

כְּדַאי שֶׁתַּעֲבֹר לַגּוּר בְּ"אֲחוּזָה".

פַּעַם, פֶּנְסְיוֹנֶר הָיָה פֶּנְסְיוֹנֶר

זֶה מִי שֶׁבַּקָּרוֹב יִכְבֶּה לוֹ הַנֵּר,

הַיּוֹם הַכִּינוּי הוּא מְעֻדָּן, הוּא "גִּמְלַאי"

זֶה מִי שֶׁאוֹזֵל לוֹ, הָאֲוִויר בַּמְּלַאי.

מִי שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ תִּזְכֶּה בַּקָּרוֹב לְבִיקוּר תַּנְחוּמִים

בתנ"ך קַיָים עֲבוּרוֹ הַמֻּנָּח, "בָּא בְּיָמִים".

מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר הֵיכָן הוּא גָּר

הַיּוֹם הוּא נִקְרָא, אָדָם מְבֻגָּר,

מִי שֶׁפּוֹנֶה אֶל אִשְׁתּוֹ בְּ SHE (שִׁי)

הַיּוֹם הוּא שַׁיָּךְ לַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי,

אִם אָדָם נִרְאֶה מִסְכֵּן

לֹא חֲשׁוּב הַגִּיל, הוּא זָקֵן,

בְּגִיל שִׁשִּׁים כְּבָר אֵין הוּא אִישׁ

הוּא אוֹ "יָשִׁישׁ" אוֹ "קָשִׁישׁ",

וּמִי שֶׁעֲדַיִן זוֹכֵר שֶׁהָיָה מְאֹהָב

הוּא שַׁיָּךְ לְ"גִּיל הַזָּהָב".

מֵהַבִּיטוּי :"הוּא הִגִּיעַ לְשֵׂיבָה"

אָנוּ שׁוֹמְעִים צְלִיל שֶׁל אַכְזָבָה,

וְכָל מְבֻגָּר זוֹכֶה הַיּוֹם לְמַמְתִּיק

כִּי הוּא נִקְרָא, "אֶזְרָח וָתִיק".

פַּעַם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּזֶּה רַק הַיֶּקֶעְס

הַיּוֹם כָּל שְׁלִישִׁי הוֹלֵךְ בִּשְׁלֵיְקֶעס.

וּלְכָל הַנִּקְרָאִים "חֲמִישִׁים וְחָמֵשׁ פְּלוּס"

הַכַּוָונָה, שֶׁהוֹלֵךְ וְאוֹזֵל לָהֶם הַלּוּ"ז.

כָּל מִי שֶׁקָּרָא, שָׁר וּמְחַיֵּךְ

לְעוֹלָם הַצְּעִירִים, הוּא מִשְׁתַּיֵיךְ.

הקטע נכתב על ידי דוד אשל