היה נא טוב אלי... שירה של המשוררת רחל

לאביה היקרה שלום,

הצטערתי(אם הבנתי נכון)שאת רוצה הכל או לא כלום?אולי לא הבנתי נכון את דברייך.את השיר הבנתי.השיר הוא דווקא הסתפקות במה שיש .לאהבה פנים רבות.ולא כל "אהבה"באה לידי ביטוי באופן שאנחו,הנשים,היינו רוצות ממה שראינו בסרטים או קראנו באגדות.

הנה היא מבקשת שיהיה כמו אילן, שיצל עליה אפילו בזמן הזה בין הערב לשחר.הגשר שהיא מבקשת הוא גשר צר והאור שהיא מבקשת הוא מועט.בזמן המועט הזה שהוא איתה,שיהיה טוב אליה.אנחנו זוכרות את השיר שלה"פגישה חצי פגישה"אפילו רק לראות אותו מסעיר אצלה הכל ,אבל גם את הדווי.צריך לערוך מאזן:האם כדאיים ריגעי האושר  בתמורה לריגעי הגעגועים והסבל?תלוי איזה מהם רבים יותר.אצל רחל המאזן היה שלילי.ריגעי דווי היו רבים יותר.

לך בכל אופן הייתי מציעה שכן תעזי,אולי בסוף זה יביא לך אושר רב.רק זיכרי שלאהבה פנים רבות.מערכת ההפעלה של הגבר שונה לגמרי ממערכת ההפעלה שלנו.אם ניזכר את זאת,ונהיה סבלניות,נדע בסוף,אם היתה זו אהבה.

אביה.

כל מילה שלך חורטת וצורבת. כל כך הרבה נשים מרגישות כך ולא מוצאות את המילים,

או לא מעיזות ,ואת עשית זאת  בכנות אמיתית.

העמדת מראה מולי וגרמת לי להישיר מבט.

שבוע מבורך לך.

בלה יקירתי

בחרתי את שירה של רחל שהתאים להלך רוחי.

תודה.

לא יכולה שלא להתערב...

מיכאל נסחפת!!!

לא כל העצות מתאימות לכולם...

אביה אני במקומך הייתי נשארת כפי שאני....ירצו ,יאכלו .

מיכאל !!!

לא קראת את המילה הראשונה נכון לא כתבתי שתלך אלא לך=עבורך.

אבל....אדם ניכר בכעסו....

ואמשיך להגיב כרצוני וברצותי!!!

מקווה שהרגעתי אותך.

רחל היתה אישה עצובה וקרועה בתוכה,אישה שאהבותיה היו מראשי הפרולטריון של הימים ההם בארץ ישראל אשר התנכרו לה בשעה שהיתה זקוקה לעזרתם-זרקו אותה לבי"ח עזוב ועצוב שהיה אז בגדרה, וכאשר יכלו להצילה-בעיקר מרעב ללחם...שלחו אליה עגלה עם פרדה ש"תחלץ" אותה (למרות שהיו להם מכוניות....) והיא גוועה...לא הייתי רוצה לאחל לאף אישה בעולם גורל שכזה...

היי עפיפונה,

מתנהל עכשיו בבלוג שלי דיון מעניין על השאלה : "מה זאת האהבה?"

את מוזמנת להצטרף. אגב גם אני הייתי תלמיד של ימימה וגם אשתי.

את יכולה להביא את דעת ימימה בשאלה.

בברכה איתן 3