שברים עטופים בצלופן
שברים עטופים בצלופן ,
מילים ריקות בדובדבן,
שיח מאולץ ,
פסטורליה ,
ואני רוצה לברוח לאוסטרליה.
עדיף לשמוע
געיות של פרות ,
מלא באמת להיות.
לחלוחית האדמה
הספוגה מדמעות ,
של הבוכה ממעמקים
שאינו יכול עוד לראות.
הודו להודו
הודו להודו !כי היה זה טיול מהנה,כי מילאה מצברים,הוציאה אותי מהשגרה,גרמה לי לחזור ליצירה.הודו להודו ,כי לעולם...
לקריאת הפוסט
בלה-הגיגי בוקר שלי
נולדה לי נכדה,
בלה שמה.
כשמה כן היא,
יפה יפה וענוגה
כמו יהלום נוצץ בערוגה.
והמברכים החביבים,
שהם גם חברים קרובים,
שאלו בפליאה:
בלה? על שם מי?
על שם מה?
איך בשם כזה נקראה?
למה לא:...
לקריאת הפוסט
המחוללות
המחוללות,לא בלילות ,
בבוקרו של עוד יום רגיל,
מתנועעות כרגיל,
מגרשותשותשותשות את הרוח
הרעעעעעעעעה,
וממלאות את העולם הצבעוני,
בתנועעעעעעעעה.
(לא הצלחתי להעלות כאן את הציור הוא נמצא...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לך דיתי בוקר טוב
שברי מילים...
פיסות ורסיסים...
ואמת צרופה אחת!
יום מבורך לך
תודה בלה יקירתי.
יום מקסים גם לך.
למה לאוסטרליה? הפרות בקיבוץ מבינות עברית והן יודעות לגעות ולהשכיח את הצרות. אז אחי את השברים וראי כיצד האדמה הספוגה בדמעות ו ב ד ם תניב את השלוה . יפה השיר
תודה יעקב יום נפלא