מוטקה > בלוגים > רז עין הים > פחד מוות....

פחד מוות....

פחד מוות....

 בני הדודים שלי בצעירותם תמיד גררו אותי לכל מקום.

לא יודעת אם   מרצון או  תוך הכרח  של הוריהם ,בכל אופן תמיד היו לשרותי.

באחת מהשבתות שמעתי אותם מתכננים עם חבריהם הרבים ללכת למשחק כדור-רגל  ,להט היה בקולם ,השתוקקות כאילו מי יודע מה .

 נרגשים צעדנו לעבר המגרש אני בין חבורת הבנים  כשבכלל לא ידעתי במה מדובר,מה זה בדיוק כדור -רגל ,איפה בדיוק זה נמצא .

" תעלי על  החומה " ציוו עליי הבנים הלחוצים.

" אבל אמרתם שהולכים לכדור -רגל " התבכיינתי.

" שם יש כדור רגל ".

איך הגעתי לשבת על חומת המגרש  איני זוכרת ,אבל את פחד המוות שתקף אותי עליה ,כשאני תלויה בין שמים וארץ ,לא אשכח לעולם,לא חושבת שאי פעם כל כך פחדתי מאז ועד היום.

בגובה כזה אף פעם בחיים  לא  ישבתי  .

" תקפצי ,תקפצי למטה,לתוך המגרש " צרחה כל חבורת הבנים הדרוכה , העצבנית והצמאה כבר לראות את המשחק .

כנראה קיבלתי שיתוק מרוב פחד ,לא זזתי .

היו דיונים שם למטה ,חילופי דברים בין בני הדודים והחברים .

אולי הם עלו  והורידו אותי ,אולי בסוף קפצתי בכוחות עצמי ,אבל  זאת הייתה  קפיצה אל מחוץ למגרש.

" מתי נלך לכדור רגל ?" שאלתי אותם תוך כדי ההליכה .

" כבר לא נלך " .

תגובות  10  אהבו 

1250
16/07/15

החומה. רז עין הים.



זיכרון חוויית ילדות בלתי נשכחת.

תודה ששִתפת אותנו בסיפור היפה הזה. (חיוך) נדב.


לרז עין הים,



חוויה מקורית.כתוב מעניין.מכירה את הפחד הזה מהגדנ"ע.סיפור מסוג "סיפורי התבגרות"יכול להוות יסוד לספר או סיפור ארוך שלם.


תודה ,נדב



אני משתפת מכל הלבheart


 טובה,

אם רק אתחיל  בסיפורי הגדנ"ע...

והנה את רואה? שרדנו גם את החומה הזו.

ככל שזכור לי אף פעם לא טיפסתי על החומה הזו שם....

טובה, אז את רוצה ...

 טובה,



אם רק אתחיל  בסיפורי הגדנ"ע...



והנה את רואה? שרדנו גם את החומה הזו.



ככל שזכור לי אף פעם לא טיפסתי על החומה הזו שם....



טובה, אז את רוצה שגם אני אכתוב ספר?wink


כולנו זוכרים חוויות דומות. אז בימים שהכסף לא היה מצוי בכיסים ובכדי לראות משחק כדורגל  היינו צריכים להתפלח ולטפס על החומות. כך עשינו  כשהתפלחנו לקולנוע אחד העם או  לקולנוע רינה ממול. ...

כולנו זוכרים חוויות דומות. אז בימים שהכסף לא היה מצוי בכיסים ובכדי לראות משחק כדורגל  היינו צריכים להתפלח ולטפס על החומות. כך עשינו  כשהתפלחנו לקולנוע אחד העם או  לקולנוע רינה ממול. . לאף אחד לא היה גרוש וחצי לקנות כרטיס  שאיתו יכלו להיכנס לקולנוע 3 ילדים.  סיפורים כאלה לא שוכחים בעיקר אם  ניתפסת  כשאתה  על החומה.


יעקב גרשון אחד,

אתם הבנים התפלחתם לכם בכיף.

אנחנו הבנות היינו ילדות טובות וממושמעות.

אוי ואבוי תאר לעצמך שעוד היו תופסים אותי שם למעלה על החומה בגובה של מגדל  כלב...

יעקב גרשון אחד,



אתם הבנים התפלחתם לכם בכיף.



אנחנו הבנות היינו ילדות טובות וממושמעות.



אוי ואבוי תאר לעצמך שעוד היו תופסים אותי שם למעלה על החומה בגובה של מגדל  כלבו שלום ( בראיה של ילדה קטנה ) ישר הייתי עפה  לגן העדן.


היי  רז עין הים בוקר נפלא 

סיפורך יפה.. ומשעשע .

פחד גבהים ..אפילו את גשר בלינסון איני מסוגלת לעבור דרכו

צעד אחד.קדימה.. רגלי י לא נשמעו לי.. באחד הפעמים היי...

היי  רז עין הים בוקר נפלא 



סיפורך יפה.. ומשעשע .



פחד גבהים ..אפילו את גשר בלינסון איני מסוגלת לעבור דרכו



צעד אחד.קדימה.. רגלי י לא נשמעו לי.. באחד הפעמים הייתי עם 



הנכד.. היינו אמורים לעבור מהקניון לבלינסון ..ואז רגלי השתתקו, ורעדו..



נכדי התעקש להוציאני מפחד מיותר.. לא עזרו כל תחנוניו ..הרגיע אותי חצינו את הכביש  לבלינסון



ההרגשה מתחת לגשר היתה בטוחה ונעימה יותר...



תודה שבת שלום



 


רז בסיפורך-הוכחת שיש גם מטבע עם צד-אחד...



סיפור על יחסים יפים... עם זיכרון מאד מפייס...



 


היי מדלן,

חתיכת סיפור....

בואי נגיד שלי אין פחד גבהים.

אולי כילדה היה מפחיד לשבת שם על החומה של המגרש ,מעבר לזה אני לא מכירה מהו פחד גבהים.

 מכירה פחדים...

היי מדלן,



חתיכת סיפור....



בואי נגיד שלי אין פחד גבהים.



אולי כילדה היה מפחיד לשבת שם על החומה של המגרש ,מעבר לזה אני לא מכירה מהו פחד גבהים.



 מכירה פחדים אחרים.



יש לי אמפתיה גדולה לפחדים של אחרים.



כשבעלי כלבים  ברחוב אומרים לי : הוא לא  עושה כלום



זה מלמד אותי להבין פחדים של אחרים.



תודה על השיתוף והמחמאה.


עלי ה  אור



כן, מטבע  בעל צד אחד.....

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני והאחים שלי יצאנו מאותה הבטן.....
אני והאחים שלי יצאנו מאותה הבטן - לידיעת כולם .כן, יש לה אחים ,אין להם את אותו אבאמעולם לא שמעו אותה קוראת לאבא...
לקריאת הפוסט
להיכנס לבית קברות? הרי מתים מזה...
מישהו מת בבית בעל גג הרעפים האדום ,הגדר הירוקה וגן העדן של העצים הסובב אותו .לי לא סיפרו על כך מעולם.שהילדה לא תדע ששששששש היא עלולה לסבול , מדוע להכאיב לה ?זהו הכל נגמר , חוזרים לשגרה , שום דבר...
לקריאת הפוסט
עול העגלות המתגלגלות
"תראי תראי את רז " הייתה אמא של שריתה מזעיקה אותה אל המרפסת הרחבה והמבהיקה בנקיונה. הבוהקות הזו הפכה מודל חיקוי לבית נקי עבורי ,בעוד שריתה נוטה לצדו השני של המתרס ורוצה להרגני בתלונותיי...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה