הכל קשור

לטובה

הכל קשור.  כך את מסיימת את הסברך המלומד. ברור שהיסטוריה היא רצף של ארועים שקשורים אחד בשני.  השאלה היא מה קדם למה  ההיסטוריה לספרי הספרים או סיפרי הספרים קדמו להיסטוריה(עצם העלאת השאלה היא כפירה חחח) . זו שאלה  שרבים מעזים  לשאול . בעבר  קיבלו את זה כתורה מסיני.  אסור היה  לנו לפקפק בכך . כיום אנו יכולים  להעז ולומר  שבאיזו פינה ישבו היסטוריונים ושיכתבו את ההיסטוריה  שלנו ויצרו את היצירה  הגדולה  והחשובה שידע האדם מעודו.

ט' באב  , פרט להיותו תאריך היסטורי שבו אנו מקוננים על הריסת שני בתי המקדש שחלו באותו תאריך, לנו הילדים הוא סימל את האיסור ללכת לים.  ככל שאני זוכר  את  הים  שהיה ידידי משכבר הימים,   תמיד , ואיני זוכר  ואפילו פעם אחת שבתאריך זה  לא געש הים  והפך לאויב.  אני זוכר את עצמי כילד  מטייל על שפת הים ורואה את הגלים המתגלגלים  ואת הדגים  שניפלטו בלילה  ושכבו מתים על החוף. . .  אני זוכר את האזהרות החוזרות ונישנות  שאבי חזר עליהן מידי שנה. אזהרות להתרחק  מהים ב ט' באב. מאוחר יותר  הבנתי את חששו. מי שניכווה פעם ברותחין ניזהר מפני  מים חמים. 

הסיפור שעומד מאחורי האזהרה  הוא סיפור עצוב של ילד  שהתיתם בגיל 6    וכעבור שנתיים איבד בים  את חברו הטוב  ביותר .  2 ילדים צעירים  שיצרו חברות יחידה במינה  שניהם יתומים מאב  ואולי זו הסיבה שניקשרו אחד  לשני. מידי פעם נהגו  להתפלח מהלימודים מבית הספר  אליאנס ביפו. הים שהיה בטווח ראיה קסם להם  והם נהגו לשחות אל האוניות  שעגנו מחוץ לנמל יפו   ושמחו כאשר המלחים הבריטים והאוסטרלים זרקו לעברם קופסאות  ריבה  וקונסרבים שונים.  הם נהגו לשבת על החוף  ולערוך כרה  ואת מה שנותר היו מעבירים לאמותיהן. .  ואז זה קרה היה זה  ט' באב . הים סער אולם הם החליטו להסתכן ולשחות לעבר האניות  כפי שנהגו לעשות זאת מידי פעם. . הפעם  זה היה שונה . הזרמים היו חזקים והגלים  הכו בהם והתישו את כוחם והם  החליטו  לותר ולחזור על עקבותיהם.   הגלים הכו בהם  והפרידו ביניהם.  בן (אבי)  שלח מבטים מסביבו תוהה היכן מומו חברו אולם מומו לא ניראה  בשטח. בכוחותיו האחרונים הצליח בן להגיע לחוף .  הוא רץ לאורך החוף מנסה לראות את מומו אולם מומו לא נימצא. בן רץ אל קבוצת ערבים שהיו בסביבה  וביקש שיעזרו לו למצוא את מומו. במשך שעה  ארוכה  חיפשו אולם מומו נעלם.  . בן איבד  את חברו הטוב ביותר שגופתו נמצאה  למחרת .  ומאז  נהג בן להזהיר את כל מי שמוכן לשמוע על  הסכנות הטמונות בים ב ט' באב.

לדודי,

ומי עשה את השמש שנותנת אנרגיה?

אם אינך מאמין,איך אתה מאמין שהעולם בין מיליארדי שנה?ספרת?

גם אם א תאמין במה שכתוב,וזה באמת לא חשוב אם זה נכון או לא,זה מראה מה האנשים חשבו באותם הימים.אתה יכול לחפור באדמה ולגלות מה הם עשו מהכלים שאתה מוצא,אבל אתה לא יכול לחקור את המחשבות שלהם.אלא אם תקרא את הכתובים שבם הם האמינו ואז תדע שהם חשבו לא על האנרגיה הסולארית ,אלא על זה שהיה מי  שיצר,ברא אותה.לא מעניין ההבדל בין מה שהם חשבו למה שאנחנו חושבים?הם גם חשבו שאלוהים שמאמינים בו,העניק לנו את שטח האדמה הזה עליו אנו חיים עכשיו.ועוד.

שבת שלום לך דודי.כל אחד ואמונתו הוא.גם אני איני בטוחה שחלק מהדברים נכון,אבל חלק אחר מהם הוכח מדעית אפילו.

ליעקב,

מעניין על ט' באב על הים.כך נוצרות אמונות.לי אמרו שעד שבועות אסור ללכת לים.

דיברת על היסטוריה משוכתבת.ברור שאתה צודק.אפילו בס' משלי כתוב בפרוש אלה משלי שלמה אשה העתיקו אנשי חזקיהו שם,כה1)

במקומות אחרים לא הודו,אבל מגילת רות,למשל,שמתרחשת בתקופת השופטים,בפסוק האחרון שלה מזכירה את דוד שהוא שיא המגילה,אז ברור שהיא נכתבה בימי דוד המלך.או אחריו.

ספר דברם יז14,מתחיל חוק המלך.בדיוק אסור לו לעשות את הדברים ששלמה עשה וגם הנימוק לכך הוא מה שקרה בתקופת שלמה:לא ירבה לונ שים,לא ירבה סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס."כך בפרוש.סוסים לא ניזכרו כמניע לשוב למצרים,אלא אחרי תקופת שלמה שהיו לו,כידוע לך אורוות סוסים שקנה ממצרים,בנושאו לאשה את בת פרעה .ויש עוד הוכחות למה שאמרת "שיכתוב ההיסטוריה",אלא גם שחומשי התורה נוצרו בזמנים שונים למטרות שונות.

כך שצדקת לאורך כל הדרך והסיפור על שני הילדים שהלכו לים יכול לשמש סיפור בפני עצמו בהזדמנות.

שבת שלום

ללי האור,

תגובה מעניינת וראויה לציון.אכן,אם את מקבלת את תורת המקורות,שלפי דברייך איני צריכה להסביר,כי ניראה שאת בקיאה בם,אז באמת יש להניח שהמקור הוא יהודאי.כי הוא משבח שוב ושוב את יאשיהו שעשה את הרפורמה הגדולה בירושלים ובהחלט היו לו סופרים שיכלו לשכתב את ההיסטוריה,כמו שפן הסופר,שיכול היה לכתב  ולומר שהספר הזה שנימצא,(שכניראה הוא "דברים",)הוא אוטנתי.

ובאמת אפילו שעסקתי בנושא ,לא היזכרתי כי  לא היה לי היכן לשלב אותה,אבל טוב שהיזכרת את חולדה הנביאה שחזתה אסון על יהודה,אבל שהוא לא  יקרה בזמנו של יאשיהו..גם זו אולי כתיבה מגמתית.

חשוב שהיזכרת אותה.את חולדה.מעניין מדוע לא הרחיבו עליה.אולי את ואני יכולות לנחש את הסיבה.

היי טובה...

מתאים מאד להיום..ט' באב...

לרענן את הידע...אהבתי...

וכמובן כל איש  באמונתו יחיה.

שבוע טוב.