בואו נעשה קצת סדר בבלגאן

טובה, משום מה אנשים נוטים לקבל יותר בהבנה שירים  כאלה ואחרים ולא לייחס אותם "כמקרה" שקרה לכותב השיר,  לא כך הם פני הדברים לגבי הסיפורים שקשה יותר "לשכנע"  את הקורא שהמדובר בסיפור נטו שעומד בפני עצמו.

 טובה -  בבלוגיה יש כותבים כמעט קבועים, ורבים מהם לא משנים סגנון כתיבה, והתגובות בהתאם.  

כתיבתך רהוטה ויש לך ידע רב במגוון נושאים -  היסטוריים ובני ימינו, ואותם את משלבת בסיפורים ובשירים. 

כל הכבוד לך על הספרים שהוצאת ובהם מופיעים שירייך וסיפורייך. 

לטובה

אדם שלומד מוזיקה יודע לקרוא  את התוכן שביצירה. הוא מזהא את השימחה או העצב שהיצירה צריכה להביע. אחר יבין את היצירה אחרת.  כך זה עם שירה . . . בת  שבע תתרגם באופן מילולי למה התכוון המשורר. אחרים יהנו מחיבור המילים שיוצרים הרמוניה  שמתנגנת במוחם כאילו היתה  זו מנגינה . ואחרים, כמוני למשל שנולדו מרובעים  שרואים אחרת את התמונה. הם יכתבו  על הארועים שראו וחוו. הסיפור שיספרו הוא  כעין יומן המעביר  בעיני הקורא את הארועים.

כשאני ניזכר כיצד העלאתי כאן בפורום בתחילת דרכי סיפורים שהיו קשורים בהיסטוריה המשפחתית. הם היו קצרים   ותאורים שדמו לדיווח על ארוע בכתבה  באחד ממדורי העיתונים.  זה היה כעין המשך למה שנהגתי לעשות במסגרת עבודתי בבנק. סקירות  על טיבו ומהמנותו של לקוח . קצר וקולע תאור של תמונה. חחח  לא התנתקתי מצורה זו של כתיבה . אולם למדתי שצריך לפתח את הרעיונות ולתת להם בשר ותוכן. . אולם אני דבק עדיין בדעה שלא חשוב למה התכוון המשורר כאשר כתב את השיר. בעיני הוא ניראה שונה  מאחרים.  אני מבין את מה שמביעים  המילים והמשפטים  ולא רואה את הכאילו  שהשיר נועד להביע.  מרובע שמבין את השיר  לפי  הפרוש במילון. לא מחפש את תרגום אונקלוס.. אולי  זו הסיבה שאני נהנה לקרוא את שירייך הם מדברים אל הקורא.

רחל היפה עם גומות החן,

אין מה לעשות.הסנדלר רואה בכל מקום סנדלים.לאשה בהריון  נידמה שכמעט כולן בהריון ובמיקצוע שלי אני רואה מה שרואה.כל אחד כותב כמיטב כישרונו.רק כשאני כותבת,לא הייתי רוצה שיעשו לי מה שפעם בטעות אני עשיתי לָך.כתבת סיפור כזה יפה ואני התיחסתי אליו כאילו זה קרה באמת ואז בתגובות כתבת שזה אינו סיפור אמיתי ולא נעם לי שאני טועה כמו שאני אומרת  לא לעשות.זהו פיתוי  להתיחס לכתוב כאילו הוא אמת.גם גבי כתב לי את זה.

כתבתי שיר שתליתי חמסות ומזוזות ואנשים התחילו להתיחס לזה ברצינות.כאילו באמת תליתי חמסות.תודה על ההומור.

מינה היקרה,

ראיתי בפייסבוק את התגובה שלי לברכת יום ההולדת ולא ידעתי היכן להגיב.אז תודה.אין לי שום כוונה להשפיע איך שאדם יכתב.כל אחד כותב בכיף שלו.אבל כשכותבים שיר ואנשים מתיחסים לכתוב כאילו זה באמת,כמו כתבתי שתליתי חמסות להגן על הבית,אנשים התחילו ליעץ לי שזה לאמועילאבל לא באמת תליתי חמסות וגם לא מזוזות למטרה זו או אחרת.ישלי מזוזה בבית מאז שניכנסתי אליו.אז מה שרציתי לומר שלא כל מה שכתוב בשיר או סיפור הוא מציאותי.

תודה מינה על התגובה ותמשיכי להנות מהברכה ומהצילום בקיצור מהחיים.

ליעקב,

זה לגמרי הגיוני מה שאמרת ואהמתיחס לאופן כתיבת הכתוב .זה בסדר גמור.ההיסטוריה שאתה כותב מעניינת מאד.לא מצפים מקורא לנתח את השיר,אבל גם לא להתיחסאליו כאילו  הוא אמיתי בכתוב.

תודה על התגובה המפורטת.

טובה,במרכאות-כפולות ומכופלות:תאלצי-להמשיך וליחיות עם הבחירה של הקורא

כי-זו החירות הנתונה ושמורה לו, ושום הסבר-מושכל אינו יכול לשנות-זאת!

כל-יצירה מרגע שיצאה לחלל-האויר,דהיינו-פורסמה! תם-ונישלם תפקידו של היוצר

היצירה מרגע זה, בידייו של המיתבונן לטוב-ולרע:להבנה ותהייה, וגם לטעייה ו...לגעייה ו...פעייה...

זו כל מהות היופי המכונן של כל יצירה:רגע הקסם:שקהל פוגש בה ומיכלול תגובותיו, גם הפחות

מושכלות, הן-הן מהות היופי , אותה פליאה אישית ופרטית , ראשונית ומקורית.

אגלה לך סוד מאד משחרר ... 'חס-וחס' ליוצר ליהיות מאוהב ביצירותיו ... לדעת להרפות זו-גדולה!

תגובה לאין תגובה,בינתיים:

לא נאה ולא יפה לא להיתייחס כלל

או שעדיין חוככת בדעתך מה להגיב אלי?

          לטובה סיפור בתוספת דמיון  יוצא יפה יותר  לעיתים,

           ודורשת יותר תשומת לב  ופיתוח.