המסדר יעבור ליום

הַמִּסְדָּר יַעֲבֹר לְדֹם
מֶחֱוָה אַלּוֹן
אֵי שָׁם עַל הַר נִשָּׂא בַּגָּלִיל
טֶקֶס סִיּוּם מַעֲרַךְ לִמּוּד בְּסִיסִי בַּעֲלִיל
לְחַיָּלִים עוֹלִים בָּאוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת תֵּבֵל
לְשָׁרֵת עַם וּמוֹלֶדֶת עָלֶיהָ רַק שָׁמְעוּ שְׁמוּעָה
בָּאוּ לִהְיוֹת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִזּוֹ הָאֻמָּה
מִגְרַשׁ הַמִּסְדָּרִים מַבְהִיק וּמוּכָן
קְהַל הֲמוֹנֵי מִשְׁפָּחוֹת נֶאֱסַף לְכָאן
חֲצוֹצְרוֹת בִּתְעוּזָה חֲגִיגִית הֵרִימוּ קוֹלָן
מְפַקֶּדֶת הַטֶּקֶס הוֹרָאוֹת שָׁלְחָה לַדַּגְלָן
הַקְשֵׁב הַקְשֵׁב דֶּגֶל הַלְּאֹם מוּרָם אֶל עָל
לְדֹם יַעַבְרוּ כָּל חַיֶּלֶת כָּל חַיָּל
כָּל נוֹשֵׂא נֶשֶׁק אֶת נִשְׁקוֹ כָּעֵת יְדַגֵּל
קְצִינִים יַצְדִּיעוּ, אוֹרְחִים יַעַמְדוּ כְּסַרְגֵּל
חַיָּלוֹת חַיָּלִים צְעִירִים פָּנִים נִרְגָּשׁוֹת צְרוּבוֹת שֶׁמֶשׁ
חִיּוּךְ גֵּאֶה מְאֻשָּׁר עַל הַפָּנִים עֲטוּרוֹת הַנֶּמֶשׁ
כָּעֵת הֵם בּוֹגְרֵי אִמּוּן לִמּוּד בְּסִיסִי בַּעֲלִיל
עַם יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם אֶל לִבּוֹ אוֹתָם מְחַבֵּק בְּגִיל
כֹּה גֵּאִים עַד אֵין קֵץ עַל הַצְלָחָה בַּמְּשִׂימָה
עֵת יְפֻזְּרוּ כָּעֵת בֵּין יְחִידוֹת לוֹחֲמוֹת בַּצָּבָא
הִגִּיעָה הָעֵת מִצְטַיְּנֵי מַחְלָקוֹת יָבוֹאוּ מוּל בָּמָה
כָּל אֶחָד יִשְׁמַע שִׁבְחוֹ, הַקָּהָל יָרִיעַ תְּרוּעָה רָמָה
וּבֵין מִצְטַיְּנֵי סֶגֶל מוֹבִיל, נֶכְדָּתִי שָׁם נִצֶּבֶת
לִבִּי אוֹסֵף גַּאֲוָה תְּמִימָה, וְדִמְעָה חַמָּה זוֹלֶגֶת
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים בּוֹגְרִים בַּמִּסְדָּר
מֵאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם מְדִינוֹת נֶאֶסְפוּ בַּכִּכָּר
מֵהֶם מֵאָה תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה בּוֹדְדִים
הוֹי מָה רַבּוּ הַנִּסִּים בְּאֶרֶץ הַיְּהוּדִים
אֲנִי מַצְדִּיעַ בְּכָבוֹד לְכָל חַיֶּלֶת, לְכָל חַיָּל יָקָר
לְכָאן הִגִּיעוּ מִן הַפְּזוּרוֹת, מֵאַרְצוֹת הַנֵּכָר
לְשָׁרֵת בְּצָבָא שֶׁל אֶרֶץ רְחוֹקָה
לְהִתְחַבֵּר אֶל בְּנֵי אֻמָּה עַתִּיקָה
רַק חוּשׁ טָמִיר, לֹא מוּבָן, לֹא מֻסְבָּר
רִתֵּק אוֹתָם לְמַסָּע יִחוּדִי מְיֻחָד וּמוּזָר
לְהַגִּיעַ אֶל אֶרֶץ כָּל כָּךְ שׁוֹנָה וּמְשֻׁנָּה
לִלְחֹם בְּשׁוּרָה אַחַת עִם בְּנֵי זוֹ הָאֻמָּה
וַאֲנִי לְעַצְמִי מְהַרְהֵר וְאֵינִי מוֹצֵא מִלִּים
כַּמָּה אֹמֶץ וּנְחִישׁוּת-רָצוֹן לְגַיֵּס חַיָּבִים
לִנְטֹשׁ אֶרֶץ לָהֶם הָיְתָה מוֹלֶדֶת עַד אֵלֶּה הַיָּמִים
לְהוֹתִיר אַחֲרֶיךָ בֵּית אַבָּא אִמָּא אַחִים חֲבֵרִים
לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ נִשְׁכַּחַת אֵי שָׁם בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן
לְהִתְעָרוֹת בָּאֻמָּה, לְאַמֵּץ הָעֹל, לְשָׁרֵת לְהָגֵן נָכוֹן
כָּעֵת חַיָּלוֹת חַיָּלִים בָּאוּ מֵאַרְצוֹת הַפְּזוּרָה
מִסְתַּדְּרִים בְּמִבְנֶה הַמְסַמֵּל סִסְמָה נְאוֹרָה
דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה
וְכֻלָּם עַל בֶּרֶךְ יָמִין כּוֹרְעִים
וּבְקוֹל רָם וְצָלוּל הֵם קוֹרְאִים
וְעַל פִּי סֵדֶר אַרְצוֹת הַמּוֹצָא
כָּל אֶחָד בִּשְׂפַת הָאָרֶץ מִמֶּנָּה בָּא
דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁאֵלֶּה בָּנָיו שֶׁכָּאֵלֶה בְּנוֹתָיו הַיּוֹם
עַם הַנִּלְחָם עַל נַפְשׁוֹ, אַךְ תָּמִיד מְבַקֵּשׁ הוּא שָׁלוֹם
עמוס צדקוני
מחווה אלון, גליל עליון, כ"א תמוז תשע"ה, 8 ביולי 2015
לעמוס שלום עד לחווה בצפון,
נהנתי לקרוא את השיר החגיגי והלאומי.כמה גאווה יש בו בצעירים האלה.בדרך כלל אנחנו עם מיוחד ושונה מכל העמים .שאפילו הם עושים רע-את עצמם מהללים.ואילו אנו,שוחרי המוסר-שונ...
לעמוס שלום עד לחווה בצפון,
נהנתי לקרוא את השיר החגיגי והלאומי.כמה גאווה יש בו בצעירים האלה.בדרך כלל אנחנו עם מיוחד ושונה מכל העמים .שאפילו הם עושים רע-את עצמם מהללים.ואילו אנו,שוחרי המוסר-שונאים את עצמנו ,אתמול ומחר.
אז כמה מרענן היה לקרוא שיר של אדם ,חובב את העם,חייליו,מיפעליו וטקסיו.היית משב רוח רענן.מצדיעה לך.ומה אתה שם?