משרד הרווחה מודיע ....

משפחה ,חברים ידידים

הטור שלי לערב שבת

נכתב זאת הפעם

בכאב עלבון וזעם

בחרתי נושא רועם כרעם

איתכם הסליחה אם תמצאוהו חסר טעם

                                                                                                      שלכם, עמוס

אוגוסט 2015,משרד הרוחה מודיע:

970 קטינות מנוצלות בזנות

בְּקֶרֶן רְחוֹב הִיא בּוֹדֶדֶת עָמְדָה,

רַק הַקִּיר הַמְּאֻבָּק הוּא מִשְׁׁעֶנֶת גַבָּהּ,

סִיגָרֵית בֵּין שְׂפָתַיִם, תִּיק מְרֻפָּט בַּיָּד,

חֲצָאִית קְצַרְצָרָה,סִמְּלוֹ שֶׁל הַמַּעֲמָד.

עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת, מָה עָצוּב הַמַּבָּט,

אָפְסָה הַתִּקְוָה, הֶעָתיד גָּז וְאָבַד,

יַלְדָּה-זוֹנָה בְּזוֹל יְקַבְּלוּהָ שׁוֹעִים,

קָרְבָּן עַל מִזְבֵּחַ, כְּלִי פֻּרְקָן לִטְמֵאִים,

גְּבָרִים בְּנֵי בְּלִי שֵׁם יְקַבְּלוּהָ כֵּמְעַט בְּחִנָּם,

הִיא בֵּית קִבּוּל לִשְׁפֹּךְ מְרִירַת זָעֲמָם.

מִי לָךְ וּמָה לָךְ כָּאן, יַלְדָּה – זוֹנָה?

אֵיךְ לְכָאן הִגַּעְתְּ נֶפֶשׁ עֲלוּבָה מְעֻנָּה?

אֶפְשָׁר נָטַשְׁתְּ בֵּית מַשְׁחִית, אוֹיֵב,

שֶׁמָּא מָעַדְתְּ אֶל רְחוֹב  מְנֻכָּר וְכוֹאֵב?

וְאִם הֻבְרַחְתְּ לְכָאן מִמְּדִינָה אַחֶרֶת,

בִּרְמִיָּה הֵבִיאוּךְ אֶל הַזְּנוּת בְּקֶרֶת,

יִדְאַב לֵב כָּל בן אֱנוֹשׁ לַחֲזוֹת בִּזְדוֹן,

עֵת סַרְסוּרִים סוֹבְבִים רֹאש חוּצוֹת בְּגָאוֹן.

מִי לָהֶן יַעֲזֹר, מִי יָד רְחוּמָה יוֹשִׁיט?

הֵיכָן מִתְנַדְּבֵי רָצוֹן טוֹב לִבָּם בִּכְאֵב מַרְטִיט,

מִי  יֶאֱסֹר מִלְחָמָה עַל אַבִּירֵי הַפֵּין ?

אימתי אָבְדוּ חֶמְלָה רַחֲמִים... אֵינֶנִּי מֵבִין.

אָמְרוּ לִי אֲנָשִׁים שׁוֹחֲרֵי הָדָר וּפִרְסוּם:

"לְאָן תֵּלֵכְנָה יְלָדוֹת שֶׁאֵין לָהֶן מְאוּם?

אֵיךְ תִּשְׂרֹדְנָה בָּעוֹלָם הַנִּבְזֶה הָאַכְזָר?

וַהֲרֵי אֵין לָהֶן כְּלוּם... אֵין לָהֶן דָּבָר."

הֵקִימוּ בֵּית אֻלְפְּנָא לְמַדָּע-הַחַיִּים,

אִסְפוּ כָּל זוֹנָה בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים,

אֲרוּחָה חַמָּה בְּלֵב חַם וְאוֹהֵב,

חֲלוּק רוֹפֵא חַיְכָנֵי לִמְנִיעַת כְּאֵב.

רַב שִׂיחַ שָׁקֵט  עַל מָה שֶׁבֶּאֱמֶת חָשׁוּב,

לָטַעַת תִּקְוָה בַּלֵּב , הֵן לֹא הַכֹּל אָבוּד,

רַק בְּלִי שְׁפִיטָה בְּלי הִתְנַשְׂאוּת יְהִירָה,

רַק סַבְלָנוּת עִקִּשִת לְקִדּוּשׁ מַטָּרָה,

וגם אִם חָלִילָה, הִיא תַּחֲזֹר לְסוּרָהּ,

אָנוּ עָפָר לְרַגְלֶיהָ,נמשיך שׁוּב וְשׁוּב, כְּמוֹ מְאוּם לֹא קָרָה.

פִּתְחוּ אֶת הַיָּד, פִּתְחוּ אֶת הַלֵּב,

כָּל כָּךְ קַל לִהְיוֹת נָדִיב וְאוֹהֵב,

אַךְ קִמְצוּ אֶת הַיָּד לְאֶגְרוֹף שֶׁל בַּרְזֵל,

הַחְמִירוּ  דִּינוֹ שֶׁל סַרְסוּר, שֶׁל נוֹכֵל,

הַכּוּ בָּם בַּאֲוִיר, בַּמִּדְּבָּר וּבַיָּם,

לֹא יִרְאוּ אוֹר וּדְרוֹר לְעוֹלְמֵי עוֹלָם.

בְּ"מִשְׁנֶה" מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, אָמְרוּ קַדְמוֹנִים:

"כָּל מַצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת, כְּאִלּוּ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הִצִּיל!"

וְאַתֶּם, בְּנֵי אָדָם, יִשְׂרָאֵל הַיָּפָה, הַנְּאוֹרָה,

גֵּאָה בִּתְרוּמָתָהּ לָאֱנוֹשׁוּת, בְּמוֹרֶשֶׁת עֲבָרָהּ,

הֵן לֹא אָבַד, נֶעֱלַם חֶסֶד יְהוּדִי מִלִּבְּכֶם הָרָחוּם,

אַל נָא תַּסֵּבּוּ מַבָּט כְּמוֹ לֹא רְאִיתֶם מְאוּם.

עמוס צדקוני    ד' אלול תשע'ה  19 אוגוסט 2015