האסופי

לבנצי

כמעט וזרקתי קללה עסיסית אל האם היולדת. ההיסטוריה נתנה לנו כמה דוגמאות  על נטישת עוללים. מוישלה שלנו שאפשר היה להבין  את הנטישה. גם באגדות של רומא(רומלוס)ישנה נטישה של ילד שגדל  בחיקה של זאבה. אולם במציאות הכואבת קשה להבין נטישה של תינוק גם אם האם אינה יכולה לפרנס  אותו. קשה להבין לב של אם שמשאירה את ילדה לחסדיהם של זרים. במקרה הגרוע ישנה כף יד  לאם  לשלוח קדימה ולבקש חסדים . אבל לנטוש? מצמרר

ליעקב,

מרגשת תגובתך למקרא  הדברים, זו היתה גם תגובתי כשקראתי בעיתון על המקרה שהאם השאירה את תינוקה על ספסל בגן.

קבצן, עובר אורח תמים שחשב שמצא "אוצר" הופתע למשמע קול הבכי.

יש אלטרנטיבה לאִמאוֹת למסירת תינוקות לאימוץ אך זה לא המקרה כאן.

שיהיה לך יום נפלא.

היי בנצי. איך יכולתי לפספס שירך? לא יודעת. כאבך ממילים עובר לליבי.

אם צעירה עוזבת תינוקה. כי.... למה? לקראת חיים חדשים? כי מפחיד לגדל ילד לבד?

אין תשובה בשירך. אני בטוחה שאין תשובה אמיתית גם  לאמא.

לפעמים פחד מלא נודע  גורם לבן אדם  לטעות. אני מאמינה  שאישה שעזבה את ילדה

לא  תירגע   אף פעם.

אני משתדלת(לא תמיד מצליחה) לא לשפוט. כי כל אחד וטעויות  שלו.

שיר קורע לב כתבת. תודה.