לבד

'''לא-כייף'''

ילנה-יקרה ואמיצה

מציבה למולינו מראה...לא-תודה!

לא רוצים...שימרי לעצמך בתוכך ו'''לנו'''

תפזרי חיוכים וצחוקים...ספרי לנו 'אגדות' שלא היו ולא ניבראו!?!?!?!?!?!?!?!?!?

חיבוק

לילנה

הלבד הוא  מתכון לתחושה הקשה של כמעט בכי  ביחוד כאשר ממול  נםגשים אנשים בחיבוקים. אולם הכמעט בוכה מצביע על עוצמה. , "לא אתן לחיים להכריע אותי" .  . לרבים  יש את "הכמעט בוכה" בחייהם. בארועים של נטישה או לא עלינו אובדן בן מישפחה . המרחק בין כמעט בוכה  לבוכה הוא קטן ומצביע על כוחנו להתמודד עם המצב.. בשיר  אפשר אולי לפגוש  את הדרך  שעברת  בדרכך לכאן  מהמדינה האדומה בלבן

היי יעקב. אני מאוד  אוהבת   תגובות שלך. זוכרת איך פעם ראשונה הגבתי לפוסט שלך עם המון טעויות. ולא ידעתי איך לתקן. ממש נכנסתי ללחץ. יש משהו במוטקה. קשה לי להסביר מה אבל הבדל עצום בין רשתות חברתיות. לטובת  מוטקה. אז מצב רוח פעם ככה פעם אחרת.

המון תודות על תגובתך.

שבת גשומה ושקטה לך ובריאות כמובן.

לבד...  ילנה.  



נוסעת.  אנשים מודאגים מחובקים, (למה מודאגים?) הכותבת מביטה באנשים הזרים. אין לה מי שיחבק אותה. היא מכונסת בתוך עצמה, איש, איש ודאגותיו ומועקותיו. אין מי שינחם... יתן חיוך לזולת. 



 שיר נוגה, משקף רגשות עמוקים לקשר.. (אהתי. (פרח) נדב.



אגב ילנה היקרה. גר קרוב לבאר שבע, במידה ותתארגן קבוצת מוטקאים, אולי יעניין אותי גם. (חיוך)

היי נדב. תודה על תגובתך.  שאלת הלבד בשיר גם בחיים היא בחירה של בן אדם עצמו. אני דיברתי עם חברתי טובה. אמרתי:"  את תסעי איתי?" היא ענתה:"ברור .מה השאלה?". טוב ועכשיו  על קבוצה. אני מאוד רוצה להצטרף. אבל  בדרום  כמו בדרום. שום דבר לא זז. אז אם יהיה  משהו. נפגש.

תודה על תגובתך.

שבת שלום לך. בערד כל היום גשם.

היי מקסימה. זה נכון גם לי יש אותי ועצמי. ואני תמיד חזקה והכל סבבה. אלא שזה לא מספיק.

להיות לבד זאת בחירה של בן אדם. עכשיו אני בספק  שזאת בחירה נכונה.

המון תודות על תגובתך.

המשך שבת שקטה וגשומה לך.