שניים

שניים.   ילנה. 

הגיגים ומחשבות מובילות את הכותבת אל ימים רחוקים: ("עיר  קרה, רחוקה. פארק חשוך  ושומם. בית....  איפה  הוא  בית? איפה  מקום  שיכול  לנחם?"...)



 לא משנה אם הבית בארץ רחוקה. הבית (הורים)  סימל עבורה, אהבה חום ונחמה.



בריאות וימים רבים של שמחה, ילנה היקרה. (חיוך)

 

ילנה 

תיאור מלנכולי צובט את הלב.

ואסוציאציה פרואה שלי:

אם צ'כוב היה כותב המשך למחזה " הגב" עם הכלבלב אולי היה

כותב באקלים וברוח הזאת.אני מביטה מחלון ביתי , שמים אפורים,נמוכחם,

נופלים על עצים גבוהים. נורא קר ועצוב בנשמה.

אסוציאציה שלי:י הגבר עם הכלכלב הוא דימיטרי. ערב אחד שלמימוש תשוקה והרבה ימים  של כמיהה.

שמטייל עם כלבו ובעיירה אחרת בצפון, הגברת עם הכלבלב. אהבה אבודה.

אבל זה בראש  שלי.

ולך העולם שחוית וחווה. 

כמה זה יפה ומרגש ש׳שניים׳ הם כלב ואדם    

כמו תמונות מהתיאטרון את מתארת על-פי    

תמונות-מערכות-סצינות אפילו התאורה שם    

תמיד מעניין בכתיבתך החירות והמרחב    

שאת משאירה

ערב טוב  נדב.  שניים     הסתבכו בדרך  ויכול להיות שאיש  חושב  שאין לו    מקום  לנוח  ואין על מי  לסמוך.  הוא נורא  עייף , כועס על כלבו  ...  גם כלב  מבולבל  ומבוהל.  הם לא לבד   שניים  האלה   כי  בעיירה  קטנטונת  אישה אוהבת וממתינה.  עד שיש מישהו שממתין לנו  אפשר להתמודד  עם המון דברים.

תודה על תגובתך נדב.

ערב  נעים לך.

ערב טוב עפיפונה.  אסוציאציות  זה דבר נפלא  . מעוף של דמיון.   איש וכלבו .... מבולבל ,  עייף  ולא  בטוח בעצמו.    אם יש לנו  עורף ,חוף מבטחים  מקום שמקבלים אותנו לא כי אנחנו חכמים ,יפים  או מוצלחים   מסיבה אחת כי זה אנחנו.  איש לבד ואישה אוהבת וממתינה. את חשבת על צ'כוב  וזה נפלא.

תודה על תגובתך.

ערב שקט ושלו לך.

ערב טוב עמליה.  איש וכלבו. לבד  בפארק  חשוך ושומם.  איש עייף  וכלב  גם מבולבל  ומבוהל.  ואישה שממתינה ואוהבת  ולא   יכולה להרדם כי חושבת   עליהם.   איך  הם שם בעיר קרה ורחוקה. הם כולם ביחד  ומרחק לא מפריע.

תודה  עמליה  על תגובתך.

ערב טוב לך

ערב  טוב    איתן.   מה שלומך?  נגעת בנקודה רגישה. האם זו  נקודת התורפה  של יחסים?   יכול להיות  לפחות  ממקום של כאב  אפשר לכתוב משהו. אני מאוד שמחה שאתה אוהב מה שאני כותבת     שוב  תודה על עידוד.

ערב טוב לך  ילנה