הטפה דתית אתגר אמיתי

שני כמרים ורב שירתו כקציני דת צבאיים במוסד אמריקאי. הם נהגו להיפגש פעמיים-שלוש בשבוע לקפה ושיחה. יום אחד העיר מישהו שהטפה דתית לאנשים אינה כה קשה. אתגר אמיתי יותר יהיה להטיף לדב. השיחה בנושא התגלגלה, עד לשלב בו הם החליטו לערוך ניסוי. הם יצאו ליער, ימצאו דב, יטיפו לו בנושאי דת, וינסו לגייר אותו לאמונתם. שבוע מאוחר יותר, הם נפגשו שוב לדון בחוויות שעברו. האב פלאנרי, שזרועו היתה מקובעת בסד, נשען על קביים, ונשא מספר תחבושות על גופו, פתח ראשון: "ובכן," הוא אמר, "נכנסתי ליער למצוא לי דב. לאחר שמצאתי אותו, התחלתי לקרוא לו מכתבי הקודש הנוצריים. מה אומר לכם, הדב הזה לא רצה כל קשר איתי, והתחיל להכות אותי. אז נטלתי במהירות את המים הקדושים שלי, התזתי עליו, ובחיי מריה הקדושה הוא הפך לעדין כמו טלה. הבישופ עצמו מגיע בשבוע הבא כדי להעבירו את הטקס הראשון בכנסיה." הכומר בוב דיבר אחריו. הוא היה בכסא גלגלים, עם זרוע אחת ושתי הרגליים בגבס, ואינפוזיה מחוברת לזרועו האחרת. בנאום חוצב להבות הוא סיפר: "ובכן, גם אני מצאתי לי דב. ואז התחלתי להקריא לדב שלי את מילותיו הקדושות של אלוהים! אך הדב לא רצה כל קשר איתי. אז תפסתי אותו והתחלתי להיאבק איתו. נאבקנו במורד גבעה אחת, במעלה אחרת, ובמורד גבעה נוספת, עד שהגענו לנחל. אז קפצתי עליו מהר והטבלתי את נשמתו השעירה. ובדיוק כפי שאמרת, הוא הפך לעדין כמו טלה. בילינו את שארית אותו יום בשירי הלל לישו." השניים הסתכלו ברבי, ששכב על מיטתו בבית החולים. גופו כולו היה בגבס, משקלות קשורות אליו, ואינפוזיות ומוניטורים שונים מחוברים לגופו. הוא היה באמת במצב גרוע. הרב הסתכל למעלה ואמר, "במחשבה שניה, ברית מילה לא היתה אולי הדרך הטובה ביותר להתחיל."