לא מגיע לנו ילד-נכד? (קהילת דילמות במשפחה)

שלום לגולשים
מאז קום המדינה ועד היום גדלה האוכלוסייה של מדינת ישראל  בכ-שבעה וחצי מליון נפש ואתה גדלה גם האוכלוסיה שנזקקת לטיפולים כדי להביא ילד לעולם.
הרצון להביא ילד לעולם הוא צורך טבעי ומוכר ע"י ארגון הבריאות העולמי כזכות בסיסית  של האדם.
..."ולמה לי כל כך קשה – לא מגיע גם לנו ילד".
כך אומרת מטופלת שעברה הפריה חוץ גופית , מכירה את ההשפעה הדרמטית וההרסנית של ההורמונים על החיים. את הפגיעות הנפשית והפיזית, תסכול, כעס, בושה וחרדה, עד פגיעה בזוגיות ובאינטימיות.
"אחרי 16 שנים של הפריות מבחנה אני יכולה להעיד שהחיים בהשראת הורמונים דומים יותר מכל למסע מהגיהנום ברכבת שדים. זו רכבת שלעולם לא עוצרת, אך גם לא מפספסת שום תחנה ובדרך כאבי בטן, השמנה, נפיחות מכוערת בפנים, מגרנות וגלי חום ששורפים מבפנים. כל אלה ומצב נפשי קשה מביאים להתקפי בכי בלתי נשלטים"....
על כל אלה שוחחתי עם הגברת פנינה גולן, מנחה סדנאות, אחות מקצועית ומומחית בתחום שחווה את הקשיים אצל הנשים הנזקקות להפריה כזו, (IVF) ושמצביעה של היכולת לסייע למטופלות אלה.
עוד מוסיפה האחות פנינה גולן, שהנשים אינן לבד במצוקה זו. האימהות והאבות, בני המשפחה כולה מעורבים בתוך התהליך הקשה הזה.
החברה ואנשי המקצוע מתייחסים לקשיים של הנשים ובני זוגן, אולם אינם מביאים בחשבון את המצב הרגשי של ההורים אשר זקוקים לעזרה גם כן.
אני מעלה את הנושא כאן, שכן רצוי להרחיב ולדבר, להעלות קשיים והרהורים ולהבין כי חשוב שכל המעורבים במשפחה יקבלו את העזרה הנדרשת.