עלתה לגרדום על קידוש השם

תודה לך יעקב גרשון היקר ששיתפת אותנו 

בפרק היסטורי שנעלם מעינינו.



יהי זכרה של סוליקה ברוך ושלום לעפרה.





שבוע טוב ומבורך לך וליקיריך

סול (שמש בשפה הספרדית).  יעקב.



יהודי מרוקו מכירים את סיפורה הטרגי. 

סוליקה נערה יהודיה יפת תואר. בימים ההם בן המלך התאהב בה, וביקש להכריח אותה להמיר את דתה ולהתאסלם, כדי להיות לו לאשה.

עולי רגל יהודים פוקדים את קיברה, בבית העלמין העתיק בעיר פֶס. 

בטיול שערכתי לפני כמה שנים במרוקו, לפקוד את קבר אבי היקר הטמון בעיר קזבלנקה, באותו טיול הגעתי לפס ופקדתי את קיברה של סוליקה.  יהי זיכרה ברוך, היא וכל בנות ישראל השוכבות עימה ונאמר אמן.

המשך שבוע טוב, יעקב ידידי.

לנדב ידידי

הסיפור ההירואי שהועלה על ידי השר בנט בפייסבוק  משך את  תשומת לבי והייתי חייב לפרסם כאן. גיבורה אמיתית שלא הסכימה להתאסלם ושילמה בחייה. . הסיפור מזכיר לי שקראתי  על הגזרה  של אחד ממלכי מרוקו שהכריח את היהודים להתאסלם. הרמבם הורה ליהודים לקבל עליהם את דת האיסלאם  על מנת להציל את חייהם והסיפור אומר שגם הרמבם התאסלם. . בסיפור נאמר שקשה לאמת את המעשה.

ליעקב  גרשון,

לאט  לאט  נחשפים  עוד  ועוד  לספורים  מעניינים  

מההסטוריה  של  יהדות  ויהודי   הגלויות  השונות...

לכל  עדה  בישראל  יש  סיפורי 'ניסים' ,  סיפורי גבורה

וספורי חיים  שיש  לגלותם  ולהעשיר  את נכסי  התרבות  היהודיים.

  יום  טוב        מעליזה

לטובה

שאלת שאלה שקשה לענות עליה. האם זה יכול לקרות גם היום?  גיבורים נולדים בכוח הנסיבות. . גם בימינו שמענו על גיבורים שהקריבו את עצמם להצךת חברים. המקרה שעולה בראשי הוא הקצין שהשטתח על רימון ונהרג ובכך הציל את חייליו. . ועוד מקרה  שבו נער (מיוצאי צרוקו) שנישכב על רימון  שהניצרה השתחררה. הטוא נהרג והציל רבים. על כך קיבל אות גבורה לאחר מותו. .. זה יכול לקרות בכל דור. זכורים לנו עשרות האלפים שהועלו למוקד בספרד בתקופת האינקוזיציה כי או שסרבו להתנצר או שההתנצרו ושמרו בסתר על דתם. .

מסתבר שאנחנו אוהבים גיבורים. הנערה הזו שסרבה להתאסלם ושילמה בחייה משמשת סמל לשמירת היהדות. רבים פוקדים את קיברה  והיא הפכה לכעין קדושה . יהי זיכרה ברוך

לעליזה

יש לנו סיפורים רבים על גבורה ועל הקרבת החיים למען היהדות. לצערנו  אפילו ההיסטוריה של העת החדשה אינה מוכרת לרבים למרות התיקשורת הענפה והרשתות החברתיות.  לעיתים אני נתקל בבורות מצד מגיבים ברשתות החברתיות במה שנוגע לקיומנו כאן באזור.  תהיות לגבי זכותנו על המקום הזה. אז מידי פעם אני מעלה  בקצרה את מה שאני חושב שנותן לנו את הזכות  להתישב כאן. היסטוריה שישנה בגוגל בויקפריה ובמקורות רבים. את זכותנו  לפי המקורות והתנך  רבים כבר לא קונים. אז אני מפרט את הזכות המוקנת לנו מהעת החדשה על המיזרח התיכון שניכבש על ידי בנות הברית במלחמת העולם הראשונה מהאימפריה העותומנית ששלטה עליו 400 שנה.  ועל חבר העמים שישב בועידת סן רמו 1920 וחילק את האזור למדינות ולנו הקצה את ארץ ישראל ההיסטורית להקמת הבית היהודי. והכל מפורט במיסמך רשמי של האום דאז . . למה אנחנו לא שם? מפני ש.....ואני מפרט את מעשיה של האימפריה הבריטית שציפצפה עלינו ועל העולם ותלשה את רוב השטח ומסרה לערבים כי אצלם היה הנפט בחצר האחורית.  היסטוריה שהיינו חייבים להכיר .כיצד נירמס החוק הביןלאומי ומיסמך מישפטי  שהיה יכול לעמוד בכל בית משפט בינלאומי הופר ואף אחד לא קם.  התגובות שקיבלתי ואני עדיין מקבל מדהימות. "טוב שהעלאת" "למה אנחנו לא יודעים"?  למה שתקנו ולמה שותקים היום? מדוע לא מנפנפים  בפרשה?   ואכן זו שאלה מעניינת. לא שמענו  בהצהרות של מנהיגינו אפילו פעם אחת  תיזכורת לגניבה הגדולה. או אולי גם הם לא יודעים את ההיסטוריה שלנו של העת החדשה??? אולי אם היינו מנפנפים ונילחמים על כך אולי ירדן שקיבלה מהבריטים במתנה 78% מהבית היהודי שהוקצה לנו על ידי חבר הלאומים, אולי הייתה ירדן הופכת לפלסטין. חחחח. . ואנחנו מתעסקים היום עם השמאל הרדיקאלי שטוען כי  ...הערבים ישבו כאן אלפי שנים ואנחנו גנבנו להם את פלסטין. זה מה שכתב  ההיסטוריון פלד בסיפרו  בנו של הגנרל ובהרצאותיו הפרו פלסטיניות באירופה. "הם הציונים(והוא מגחך כשהוא מזכיר את הציונים) הגיעו לאחר השואה,הרגו וגרשו את הערבים שישבו כאן אלפי שנים ..גנבו את אדמתם והתישבו בבתיהם ". אז מי שמכיר את  הנרטיב של הנכבא יכול לראות כי הערבים לקחו את ה"היסטוריה" של פלד ובנו את הנרטיב  של הנכבא. .

אז נכון שישנם סיפורים רבים שאנו לא מכירים  וחבל. רבים בודאי שכחו את טרופלדור  שנפל וגם את הקצין שזרק עצמו על רימון  במלחמת לבנון וכך הציל את חייליו. .

לשוש

בנט אינו הנושא בסיפור הזה. הסיפור הוא אותה נערה שעלתה למוקד על קידוש השם. . זה שהיא מרוקאית  לא פוגם בסיפור הגבורה אלא מעצים אותו. חחח אני יודע שיש  בי גם דם מרוקאי ואולי  בגלל זה אני עומד על רגלי האחוריות. . לא צריך להתבייש שיש לנו גיברוה מרוקאית  שמציבים אותה מול שורת גיבורי ישראל. . אני גאה  בה וכל אלו שהגיבו כאן.  אז גם את אלי אוחנה אני מכבד למרות שהוזמן על ידי  בנט כניראה למשוך מרוקאים או שחקני כדורגל למיפלגה. .  וואו. שמעתי  בחושי המחודדים  על מחאת קיברה של גיבורת היהודים שהחל להשמיע קולות. מחאה . אולי על שהגיבורה הפכה שלא במודע למושא בחירות.

אני מצדיע לה. יהי זיכרה ברוך

ליעקב גרשון,

המון  תודות על  "עבודת  הקודש"    של  הבאת  הקטעים, והציטוטים

שמספרים  על  ארצנו,  על  עמנו  ועל  תולדותינו... אני  קוראת  אותם  בשקיקה רבה.

רובם  של  הדברים  מוכרים  לי,  וכל כך  חשוב  להקנות  אותם  לכולם!!   

תבורך  על  כתיבתך  המצוינת   ועל  המטרה:  שידעו,  ויפנימו  כולם  שאנו  נמצאים

כאן  בזכותנו אנו!!!      

(אגב-  החייל  נתן  אלבז   הציל  את  חבריו  החיילים  באוהל:   בגופו  ובהקרבת  חייו

בלם את פצוץ  הרימון).

                                     יום  טוב                מעליזה

 

לעליזה

הנה ראיה שונה באותה עדשת עיין.  התגובה שלך מול זו של שושי. . הקוטביות הזו מתבטאת ברשתות החברתיות. תגובות  קוטביות בין מצדדים לבין מתנגדים. שטיפת המוח בולטת  בתגובות שמדברות על עם כובש. לעיתים אני שואל את עצמי כיצד  יכול אזרח שגדל כאן וחוה את המילחמות  וראה את האוטובוסים המתפוצצים לצדד בתגובת המחבלים. . אולם אפשר להתנחם בכך שהרוב  המגיב הוא לצידנו חחח.לא ברור מדוע אני  מזכיר את זה הלא כך זה צריך להיות. פטריוטיות.אז בסיפור הזה בנט הוא רק קישוט שהביא את הסיפור והסיפור הוא גיבורה יהודיה שעלתה למוקד על קידוש השם.  איני חסיד הקדושה הזו. אומרים שהרמבם הורה לנאמניו להתאסלם  כאשר החרב הונחה על צוארם. . רבים משכנינו הערבים היו פעם יהודים שהוכרחו להתאסלם. . . (הייתה כתבה שבה הראו הערבים מזוזה חבויה מאחורי הוילון ותפילין ששמרו  הוריהם) .  קדושת החיים חשובה. אולם כאן המקרה שונה . בן המלך רצה בה  .זה לא היה רק המרת דת.  . מה שעשתה הוא גבורה ולכן עלינו לכבד אותה. יהי זיכרה ברוך.

      ליעקב תודה לך  עלסיפורה של סוליקה,

      הנערה היהודיה ששמרה על יהדותה וקידשה

       שם שמיים ,ולא עזבה את יהדותה למרותהממון.

       יהה זכרה ברוך ומתה וקידשה שם שמיים ברבים.

אכן. עליזה. אלבז נתן ממרוקו, הוא שמו של החייל שהקריב את חייו כשהשתטח על הרימן הנורא ובכך הוא הציל את חבריו למחלקה.  

יש גם שיר לזיכרו של נתן.  

יעקב העלה את סיפורה ההרואי של סול, סוליקה הרוגת מלכות. יהי זכר גיבורינו חללי המלחמות, ברוך.