גרטרוד קראוס

גרטרוד היתה ילדת פלא וינאית, שהפליאה לנגן בפסנתר, בת 15 היתה פסנתרנית ומורה לנגינה. כל זה השתנה כאשר ליוותה בנגינתה ולמראה ידעה כי זה יהיה יעודה, למרות שעד אז ראתה בריקוד אמנות נחותה. עדיין לא למדתי ריקוד פשוט התחלתי לרקוד, אל המחול המקצועי הגיעה גרטרוד בהיותה בת 20 לאחר שסיימה את לימודי הפסנתר באקדמיה הממלכתית בווינה. עד אז התפרנסה בליווי בסטודיו למחול של אלינור טורדיס. יום אחד עם תום השיעור שאלה אלינור אם מישהי הכינה קטע מחול לבקורת הכיתה, להפתעת כולם, קמה הפסנתרנית והכריזה אני רוצה להראות כמה קטעים, כאשר סיימה השתררה שתיקה.גרטרוד לא יכלה לסבול את השקט אספה את תוויה ופנתה לדלת. חכי קראה אחריה טורדיס, זה היה מעניין ביותר.

שנה וחצי נמשכו לימודיה למחלקה למחול באקדמיה, בתקופה זו התכוננה לערב  מחולות יחיד, היא שכרה את אולם הקונצרטים הגדול ביותר, ידידיה עימם נהגה לשבת בבתי קפה, ולבלות את הלילה בוויכוחים אינטלקטואליים, ייעצו לה להתחיל באופן צנוע יותר, אבל גרטרוד אמרה אם יהיה כשלון שיהיה כשלון מפואר.
אל אולם הקונצרטים הגיעה נערה לא ידועה, מחיאות הכפיים וקריאות הקהל הפכו אותה בן לילה לאמנית מוכרת.
גרטרוד פתחה סטודיו משלה, ויסדה להקת רקדנים עימם הופיע בכל רחבי אירופה, בשנת 1931 הציגה עם להקתה את שירי הגיטו.

באותם ימים האמרגן מס' 1 בארץ היה ברוך גורגוצ'יקוב (גילאון) התרשם עמוקות מהתשבוחות בעתוני מרכז אירופה, אשר הריעו לרקדנית, העיתונות דיברה על הרקדנית היהודיה, כעל "פנומן" .

האמרגן נסע לווינה ראה אותה רוקדת ונדלק כגפרור, הוא הציע לה להופיע בארץ בשורת קונצרטים,  היא הסכימה והביאה עימה את המלווה הקבוע שלה, הפסנתרן יוסף בר, אשר חזר לאירופה ומצא את מותו במחנות ההשמדה.
בשנת 1931 החחלה קראוס בסיור הרסיטלים שלה על פני הארץ, הופעת הבכורה היתה בקולנוע מוגרבי, ב-6 שבועות ערכה 18 רסיטלים, בירושלים בתל אביב בחיפה בפתח תקווה, בחדרה ובקיבוצים רבים בחר האוכל. 
התכנית היתה מורכבת מקטעי סולו בליווי פסנתר, גולת הכותרת היתה מחול האש גרטרוד בריקודה היתה משולה לכדור אש, שערה פרוע, היתה בריקוד חושניות רבה מטלטלת.

האולם הפך למדורה של עיניים והידיים המוחאות באקסטזה, כך כתב אחד המבקרים הנלהבים. כאשר חזרה לווינה, נתהווה בין שוחרי האמנות בארץ חלל ריק. 

בתחרויות בינלאומיות זכתה בפרסים ראשונים, הקשר עם א"י כבר נקשר השאירה רושם עמוק על הארץ והארץ השאירה רושם עמוק עליה, זה היה הדדי.

ידעתי שהריקודים שלי לא יהיו כפי שהיו, לאחר חוויה בעיר העתיקה בירושלים, שם קנתה שמלות מזרחיות, ותכשיטים ששימשו לריקודי הנוף המזרחי שיצרה.