כנסת ישראל

לאחר בדיקת זהותנו בכניסה, קיבלנו תג. מאותו הרגע היינו אורחי הכנסת. הנחו אותנו כיצד להגיע לאולם בו נערך הכנס של ''יום האזרחים הוותיקים''. במבואה היה כיבוד, האולם היה מקושט בדגלי המדינה, התיישבנו במושבים הנוחים ומצעד הנואמים החל. ראשון הנואמים היה נחמן שי, אחריו יואב קיש, איציק שמולי, השרה גילה גמליאל, יצחק הרצוג, אמיר פרץ, מירב  מיכאלי, עוד כמה שפרחו מזכרוני ... את רשימת הנואמים סגר אורן חזן.
 
על מה דיברו: נו באמת, לכולם בלי יוצא מהכלל היו מילים נפלאות על דור המייסדים, על הוותיקים שהיום מונים כ-900,000 אלף אזרחים ובעוד כמה שנים כבר יעברו את המיליון. אין זה דבר של מה בכך – מיליון אזרחים מצביעים לכנסת, כוחם אינו בטל. אך מה עושים בין בחירות לבחירות?
 
מדברים... ובתקווה שגם תהיה השפעה לדיבורים ויעברו חוקים בכנסת בנושאי הסיעוד חינמי לכולם, העלאת תשלומי הביטוח הלאומי, עבודה למי שזקוק ורוצה, זכויות נוספות ובכלל.
 
בחלק האמנותי, גבי עמרני ועוד שני שחקנים צעירים מתיאטרון האינקובאטור העלו קטע "מה שחשוב באמת": על החיים ועל המוות  על זוג צעיר שמשתלט על דירה של זקן, ועל ההשלכות ממעשים כאלה.
 
לא נעים, אך ככל שהמשיכו נואמים לעלות לבמה, החלו לפרוש אנשים, ואט אט נעשה האולם כמעט ריק (שלושתנו יצאנו כמה דקות אחרי שאורן חזן התנצל שרק כעת הגיע כי היה באיזו ישיבה דחופה על...).
 
למען האמת ניצבו מיקרופונים במקומות שונים באולם, אך כנראה שמרוב נואמים ויציאת אורחים, לא הוזמנו אנשים לשאול שאלות ולהציע הצעות. במעלית, פגשנו את השרה גילה גמליאל, ושיחה קצרה נערכה עימה.
 
נראה לכם שאת הכנסת ראיתי? ממש לא, בשביל לסייר ברחבי הכנסת, בוועדות, במליאה, לא צריך יום מיוחד, רק להזמין ביקור, לקבל תגית, ולטייל עם מדריך ברחבי הכנסת, להיפגש עם נבחריה באקראי, להצטלם איתם (הם מאד אוהבים).
 
מאוחר יותר נפרדנו מערבה שהסיעה אותנו לשוק מחנה יהודה, נכנסנו למסעדה ואכלנו ''על האש''. היה טעים, קצת ספגנו מאווירת השוק, ובדרך לתחנה המרכזית נסענו לראשונה בחיינו ברכבת הקלה, העמוסה, אך לעומת אוטובוס הנסיעה בה חלקה יותר, לא מתנדנדים מצד לצד. כשהגענו לתחנה המרכזית, בדיוק ''ברח'' לנו האוטובוס לחולון. חיכינו שעה עד לאוטובוס הבא, בינתיים העברנו מבטים על מגוון האנשים שמסתובבים בתחנה המרכזית.
 
ערבה ודאי תפרסם תמונות. אני צילמתי אותה. כדאי ללחוץ על התמונה כדי לראותה במלואה