כתבתי הגיג על הבוקר ובא לי לשמור אותו
נושא שמתאים למערכת יחסים אני מעלה כעת .
האם אתם מאמינים בשלום אמת בינינו לבין הפלשתנאים?
שאלתי זו באה מכמה מפגשים שיש לי עם הפלשתנאים במתחם של רמי לוי בשער בנימין סמוך לישוב שאני גרה (אדם) .
אני מגיעה לחניה של המתחם מכוניות ישראליות חונות לצד מכוניות פלשתינאיות . מסתובבים בסופר אחד ליד השני המתנחל /ת ליד הפלשתנאי /ת .
"אולי אתה יודע איפה מונחים XYZ ? " שואל הפלשתנאי את המתנחל והמתנחל מסביר לו "תלך לפה ושם ותמצא את מבוקשך".
וזה רק חלק מדוגמאות של עמידה בתור על יד
סייר תמונות
כל אלה שבאים בשם הדת ומוחמד הנביא
בעירי יש בתי חולים ושוקים אני פוגשת אותם הרבה מאד
גם בחוניות לא פעם יוצא לי לדבר איתם
אבל כבדהו וחשדהו
אף פעם אני לא בטוחה מה יש לה מתחת לחצאית לאותה ערביה ,אבל המחשבות שלי תמיד האם אני היתי יכולה ככה חופשי להסתובב במחוזותיהם??
חומר למחשבה
פעם חשבתי אחרת וטעיתי. תראי מה קורה עשרים שנים לאחר הסכמי אוסלו שתמכתי בהם בכל הלב. הם מחכים רק לזמן בו ישראל לא תיהיה מוכנה (כולל ערביי ישראל הגיס החמישי) ואז יאכלו אותנו חיים.
תזהרי מלאשלות את עצמך. תנהגי כפי שהאימרה אומרת : כבדהו וחשדהו
ראיתי תכנית שבה ביטא מישהוא שמיצג את הערבים שדורשים לחזור למקום שמשם ברחו. הוא נילחם לחזור לשיך מונס. למי שלא יודע .שיך מונס היה כפר קטן מעבר לירקון שכיום הוא בשטח רמת אביב. על חורבות הכפר נמצא הפלנטריום של רמת אביב. אני זוכר גם שהיה כפר קטן שנקרא ז'מסין . כיום זה שטח בנוי ברחוב פינקס בת'א. לא רחוק משם היה מתחם אוהלים של בדואים שהיו מגיעים בחורף לחרוף שם ובקיץ היו חוזרים לנגב. גם את השטח הזה יבקשו בחזרה שהרי הגמלים שלהם סימנו את השטח ברגע שהשתינו עליו.. את בתי היהודים בחברון הם לקחו אחרי ששחטו את שכניהם היהודים. את זה הם לא מזכירים.
תמיד רבים.
תראי את השנאה אפילו
ביניהם.זה עם של רוצחים
בדם.ולעולם לא יהיה שלום איתם
הרי על ירושלים הם לא יתפשרו
וחבל על המאמצים.