חוויה קטנה על "למידה מתווכת"

בחופש הלכתי למוזיאון הארץ בתל-אביב- לתערוכה של צילומי הטבע. אני לא רוצה לכתוב הרבה על התערוכה- בימים שניתן לראות צילומי טבע מרהיבים באינטרנט אולי תערוכה כזאת כבר לא עושה רושם רב כמו בעבר.

אבל רציתי לכתוב על משהו אחר- לפני הלך אב עם שני ילדיו בערך בגיל 11-14 . כולם יודעים שלומדים בבית הספר אבל אני עדיין רואה חשיבות רבה ב"הון התרבותי" על פי בורדייה כלומר בידע, במיומנות, בסקרנות שהילד מביא אתו מהבית.

והאב הזה נתן דוגמא מאלפת ללמידה מתווכת. ליד כל תמונה הוא השכיל לתת לילדיו העשרה הרבה מעבר לתמונה.

אנחנו המבוגרים נוטים ללמד את הנכדים שלנו כי יש לנו ידע ונסיון מהחיים. אבל עד כמה אנחנו מנסים לנטוע בנכדינו סקרנות? או ללמוד לשאול שאלות?

כמובן שלא הקשבתי לכל דבריו של אותו אב או סב אבל הנה כמה דוגמאות משאלותיו:

מה ההבדל בין זאב לשועל לתן?

מדוע לדעתכם שמו את הצילום הזה בתערוכה?

מדוע לדעתכם הצלם החליט לצלם את התמונה בשחור-לבן?

למה קשה לצלם תמונה כזאת?

אני מוכרחה לומר שהילדים נראו מרותקים- אני חושבת שזה מפני שהוא לא ניסה ללמד אותם אלא ניסה לשאול שאלות שאולי אין עליהם תשובה אחת.

אז כאשר אני מספרים סיפפור לנכד מעבר לתוכן הסיפורי אפשר לעשות הרבה דברים: לשאול הרבה על התמונות שבספר, לחפש מילים נרדפות, לחבר דוף אחר לסיפור ועוד ועוד.

אני מניחה שרובינו עושים את זה אבל בכל זאת- רציתי להזכיר.

ומי שרוצה- יש ספר טוב של פנינה קליין על למידה מתווכת- כדא לקרוא למי שמעוניין.