עם ישראל בין אל ליהו"ה
התפתחות האמונה המונותיאיסטית בעם ישראל
מבוא
שאלת דרך צמיחתה של האמונה המונותיאיסטית בישראל, יצרה שתי אסכולות במחקר. (לצורך דיוננו נקרא, בעקבות קנוהל[1], לאמונה שבמרכזה ה' – "אמונה מקראית", ולאמונה שבמרכזה "אל" ואלים אחרים מהפנתיאון הכנעני – "האמונה הישראלית"). אסכולה אחת שצמחה במאה ה-19 והייתה לאסכולה השלטת ראתה את התפתחות האמונה המקראית כצמיחה אבולוציונית מתוך דתות המזרח הקדום, אשר הטביעו עליה את חותמן לאורך כל הדרך. האסכולה השניה שצמחה בתחילת המאה העשרים ובראשה עמדו ו.פ. אולברייט וקויפמן והיא נקראת גם "אסכולת בולטימור" שהבליטה את המתח והניגוד שבין האמונה המקראית מראשיתה, לבין תרבויות המזרח הקדום. ניתן לסכם כי מוצעות שתי תשובות עיקריות לשאלת התפתחות האמונה הישראלית: אחת, התפתחות הדרגתית-טבעית; והשנייה – הארה גאונית חד פעמית, שהתרחשה במוחו של אדם יחיד או בעם ישראל, בקשר למהות האמיתית של האלוהים[2].
הגישה האבולוציונית קושרת את התפתחות המונותיאיזם עם גיבוש לאומי, שבו לכל עם היה האל שלו, אל פרטי שלחם באלי העמים האחרים (שלב זה קרוי מונולטריה). ההשתייכות לקבוצה מסויימת דרשה אמונה "אוטומטית" באל-הלאומי, ושלב זה הוביל למונולטריה. גישה זו שהייתה שליטה בקרב המחקר במאה ה-19 גרסה כי רעיון המונותיאיזם התפתח בישראל מאנימיזם, דרך פוליתיאיזם והנותיאיזם (אמונה באל שחולש על שאר האלים), למונותיאיזם[3]. בראש האסכולה הזו עמד יוליוס וולהאוזן.
הגישה האחרת טוענת כי המ' לא התפתח מהאלילות, והוא יצירה חדשה של הרוח היוצר של עם ישראל. אין כל דמיון בין המ' ואלילות ולכן לא התפתח ממנה. קויפמן טוען כי אם הדת החד-אלית היא התפתחות טבעית מן האלילות, מדוע התפתחה רק במקום אחד בלבד?[4] מייצגי גישה זו טוענים כי עם ישראל אימץ את המונותיאיזם בגלל איכויותיו המיוחדות, בגלל נטייה מלידה וסגולות טבעיות. בעם הזה ישנה "מוטציה" מיוחדת שאיפשרה את התפתחות המונותיאיזם בתוכו ולא בשום עם אחר באותה תקופה. אין להסביר את המונותיאיזם הישראלי כפרי של שאילת רעיונות מעמים אחרים. שכן ייחודו של העם הזה הביא אותו לשאול מעמים אחרים ולשפר את החומרים האלו.[5]
את ההבדל בין שתי הגישות ניטיב להבין בעזרת המבוא של קויפמן לספרו המונומנטלי "תולדות האמונה הישראלית, שם הוא מקיים את ראשית הויכוח עם האסכולה האבולוציונית: אי אפשר לפתור את שאלת הראשית של האמונה המקראית מתוך תנאים תרבותיים או מתוך מסיבות מדיניות כגון חורבן כיבוש וגלות. עובדה שמקרים דומים בעמים אחרים לא הביאו למונותיאיזם. ולהאוזן ואחרים סבורים שלמונותיאיזם אמיתי הגיע עם ישראל רק אחרי החורבן, כאשר נוכח שה' אינו מגן רק עליו ועל מקדשיו, אלא הוא אלוהי כח העמים. ק' שואל מדוע תופעה כזו לא התרחשה בשאר העמים, במזרח הקדום?
גם אם היו התחלות של מונותיאיזם בעמים אחרים, כגון מצרים ובבבל, עובדה שהן לא הבשילו שם למונותיאיזם אמיתי, ולמעשה נעלמו כעבור כמה זמן.
אין לדעת מתי נולדה אמונת הייחוד. יש "המקדימים אותה לימי אברהם, ויש המקדימים אותה לימי משה. מה שחשוב הוא שהיא יצירה תרבותית חדשה שנולדה מתוך "הרוח היוצר של עם ישראל".
האסכולה האבולוציונית טוענת בניגוד לקויפמן, שאמונת הייחוד נתהוותה בדרך של התפתחות מודרגת מתוך האמונה האלילית. את הגשר הם מוצאים בדרכים שונות. יש טוענים שאמונה זו הייתה בראשיתה אף היא אלילית או קרובה לאלילות, ואלוהיה היה אל מקומי או לאומי, שרק במשך הזמן נעשה לאל יחיד. מכל מקום רווחת הדעה שהאמונה הישראלית לא כללה מתחילתה שלילה מוחלטת של האלילות. המונותיאיזם נוצר רק בתקופת הנביאים הקלאסיים והיה נחלתו של חוגים מצומצמים בעם (לוויים, בני רכב נביאים ובני נביאים). ישראל בכלל היה בתקופה זו עם אלילי. רק אחרי החורבן נעשתה אמונת הייחוד לאמונת העם.בשלב זה עובר קויפמן למתקפה על אסכולת ההתפתחות: התפתחות האלילות לא הביאה לאמונת ייחוד בשום עם ובשום זמן. כמה שנקרב את אמונת היחוד לאלילות וכל כמה דרגות ביניים שנקבע, לא נוכל לברר את העיקר – מדוע אמונת הייחוד התפתחה דווקא בישראל.
ההבדל בין ההוויה האלילית להוויה של אמונת הייחוד הוא מהותי איכותי ולא כמותי. האלוהות המיתולוגית כפופה למערכת הוויה עליונה שמעליה ישנם חוקי הטבע, הגזרה הקדומה וכו'[6]. האלוהות הישראלית, אינה מיתולוגית, אינה כפופה לשום מערכת הוויה עליונה – היא רצון שליט עליון. יש כאן ראשית מוחלטת, יצירה חדשה, תפיסה חדשה של העולם, לא אלילית, ששום התפתחות של האלילות לא תבאר אותה.
אמונת ישראל לא הייתה גם בראשית תולדות עם ישראל רעיון תלוש, עניין לחוגים ומסדרים, אלא הפרתה את חיי העם, וטבעה אותם בחותמה[7].אפשר להוסיף לדברים אלו כמה הערות של ג'. ארנסט רייט, המשתייך לאותה אסכולה כמו קויפמן. רייט מנסה לחדד את ההבדלים בין דת ה' לאלים המיתולוגיים על מנת להוכיח שלא היה יכול להתרחש מעבר הדרגתי מאלילות למונותיאיזם: אלוהי ישראל אין לו מיתולוגיה. הואיל וברקע הראשוני של התגלותו עומדת ההיסטוריה ולא הטבע, היו מאמציהם של בני ישראל מכוונים לספר את פרשת עברם במונחים של פעולות אלוהים. לא היה שום צורך במיתוסים על הטבע. אלוהים, לדוגמה, לא היה מת וקם לתחיה דוגמת הבעל או תמוז.[8] כאשר עם ישראל השתמש במיתוס (ישעיהו נ"א, ט"ו,) הוא עשה לו היסטוריזציה, הוא שולב בדברי ימי העם.אולברייט מאפיין את אלוהי ישראל על מנת להדגיש את נבדלותו מאלוהי העמים כך: הוא אלוהים הבורא כל והנותן חיים לכל חי. הוא אלוהי המשפט והצדק, הוא נטול מיניות ומיתולוגיה. הוא אינו נראה לעיני אדם, אין להתיר עשיית צלמו בצורה פלסטית, הוא אינו מוגבל לחלק מבריאתו (שמיים או ארץ). הוא נעלה על פני כל יצור נברא – גרמי שמים, מלאכים וכו'. הוא בחר את עם ישראל, ע"י ברית, להיות לו לעם סגולה המודרך לפי חוקיו[9].
משה יהלום טוען כי לאור ההבדלים הגדולים בין האלילות הפוליתיאיסטית לא יתכן שצמח ממנה המונותיאיזם.[10] בניגוד למקובל במזרח הקדום אף מנהיג ישראלי לא נהפך לאל. אלוהי ישראל אינו מעוניין במתנות בניגוד לאלוהי העמים . הוא אינו אוכל ואינו שותה, אינו מקיים יחסי מין ולא מעמיד צאצאים[11].
לָמָּה־לִּי רֹב־זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְקֹוָק שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי:
הגישה שתוצג בעבודה זו, היא גישתו של ישראל קנוהל, והיא קרובה לגישה ההתפתחותית. מצד אחד קנוהל מציג את לידת המונותיאיזם, כמהפכה רוחנית, וכרעיון המהפכני של אחנתון במאה הרביעית של האלף השני לפנה"ס, שהשפיעה על משה והלוויים, אשר הביאו אותה לכנען בבריחתם ממצרים. מצד שני קנוהל עוקב אחר שלבי התפתחותה ומאבקה של אמונת ה' עם האמונה האלילית הישראלית, תוך שהוא מבליט את המשותף ביניהן ואת השתלטותה ההדרגתית של אמונת ה'.
[1] קנוהל י', מאין באנו, עמ' 92 [2] יהלום מ', אלוהים, עמ' 17 [3] רייט א,ג', המקרא לעומת סביבתו, הדר, ת"א, 1978 עמ' 13 [4] קויפמן טוען כי האידיאה המונותיאיסטית (שבה גלומה היתה שלילת תפיסת העולם המיתולוגית-מאגית) לא נולדה בסוף תקופת האלילות של ימי בית ראשון, אלא לפניה. היא נולדה כרעיון יסודי של עם ישראל בראשית צמיחת האמונה המקראית. זאת הייתה האידיאה היסודית של התרבות העממית הישראלית. אידאה כזאת היא הראשית העצמאית של התרבות הישראלית, שהיא כולה גילומים של אידיאה זו. מתוך השקפה זו אנו רואים את התפתחות האמונה הישראלית, לא כהתהוות אטית של תורת המונותיאיזמוס, מתוך מין הצטברות מכנית של רעיון לרעיון, דרגות דרגות עם דרגות ביניים, על פי סכמה של 'התפתחות' מודרגת, אלא כהתגלמות אורגנית של אידיאה יסודית" (קויפמן, כרך א, ספר ראשון, עמ' 11). נוסיף עוד קטע מפתח משל קויפמן: "אמנם אמונת היחוד נוצרה אך ורק בישראל, אבל הרי האמנות המצרית אף היא נוצרה אך ורק במצרים, האמנות היוונית נוצרה אך ורק ורק ביוון, המשפט הרומי נוצר אך ורק ברומי, וכן הלאה (שם, כרך א, מבוא עמ' ל"ז). קויפמן רוצה לומר כי לכל עם יש רוח לאומי יוצר משלו, והוא יוצר יצירה מקורית משלו, הנסמכת על רעיון מקורי משלו. המונותיאיזמוס הוא יצירה מקורית של ישראל, הוא נוצר ברוח ישראל ואין לבארו מתוך תנאים ונסיבות. [5] שם, עמ' 14 - 15 [6] ראה נספח ב' [7] קויפמן, מבוא, כרך א, עמ' לב - לה [8] רייט, עמ' 21 - 22 [9] W.F. Albright, Archaeology and the religion of Israel (Baltimore, 1942), p.116 [10] יהלום, אלוהים, עמ' 33 [11] שם, עמ' 23
מבוא
שאלת דרך צמיחתה של האמונה המונותיאיסטית בישראל, יצרה שתי אסכולות במחקר. (לצורך דיוננו נקרא, בעקבות קנוהל[1], לאמונה שבמרכזה ה' – "אמונה מקראית", ולאמונה שבמרכזה "אל" ואלים אחרים מהפנתיאון הכנעני – "האמונה הישראלית"). אסכולה אחת שצמחה במאה ה-19 והייתה לאסכולה השלטת ראתה את התפתחות האמונה המקראית כצמיחה אבולוציונית מתוך דתות המזרח הקדום, אשר הטביעו עליה את חותמן לאורך כל הדרך. האסכולה השניה שצמחה בתחילת המאה העשרים ובראשה עמדו ו.פ. אולברייט וקויפמן והיא נקראת גם "אסכולת בולטימור" שהבליטה את המתח והניגוד שבין האמונה המקראית מראשיתה, לבין תרבויות המזרח הקדום. ניתן לסכם כי מוצעות שתי תשובות עיקריות לשאלת התפתחות האמונה הישראלית: אחת, התפתחות הדרגתית-טבעית; והשנייה – הארה גאונית חד פעמית, שהתרחשה במוחו של אדם יחיד או בעם ישראל, בקשר למהות האמיתית של האלוהים[2].
הגישה האבולוציונית קושרת את התפתחות המונותיאיזם עם גיבוש לאומי, שבו לכל עם היה האל שלו, אל פרטי שלחם באלי העמים האחרים (שלב זה קרוי מונולטריה). ההשתייכות לקבוצה מסויימת דרשה אמונה "אוטומטית" באל-הלאומי, ושלב זה הוביל למונולטריה. גישה זו שהייתה שליטה בקרב המחקר במאה ה-19 גרסה כי רעיון המונותיאיזם התפתח בישראל מאנימיזם, דרך פוליתיאיזם והנותיאיזם (אמונה באל שחולש על שאר האלים), למונותיאיזם[3]. בראש האסכולה הזו עמד יוליוס וולהאוזן.
הגישה האחרת טוענת כי המ' לא התפתח מהאלילות, והוא יצירה חדשה של הרוח היוצר של עם ישראל. אין כל דמיון בין המ' ואלילות ולכן לא התפתח ממנה. קויפמן טוען כי אם הדת החד-אלית היא התפתחות טבעית מן האלילות, מדוע התפתחה רק במקום אחד בלבד?[4] מייצגי גישה זו טוענים כי עם ישראל אימץ את המונותיאיזם בגלל איכויותיו המיוחדות, בגלל נטייה מלידה וסגולות טבעיות. בעם הזה ישנה "מוטציה" מיוחדת שאיפשרה את התפתחות המונותיאיזם בתוכו ולא בשום עם אחר באותה תקופה. אין להסביר את המונותיאיזם הישראלי כפרי של שאילת רעיונות מעמים אחרים. שכן ייחודו של העם הזה הביא אותו לשאול מעמים אחרים ולשפר את החומרים האלו.[5]
את ההבדל בין שתי הגישות ניטיב להבין בעזרת המבוא של קויפמן לספרו המונומנטלי "תולדות האמונה הישראלית, שם הוא מקיים את ראשית הויכוח עם האסכולה האבולוציונית: אי אפשר לפתור את שאלת הראשית של האמונה המקראית מתוך תנאים תרבותיים או מתוך מסיבות מדיניות כגון חורבן כיבוש וגלות. עובדה שמקרים דומים בעמים אחרים לא הביאו למונותיאיזם. ולהאוזן ואחרים סבורים שלמונותיאיזם אמיתי הגיע עם ישראל רק אחרי החורבן, כאשר נוכח שה' אינו מגן רק עליו ועל מקדשיו, אלא הוא אלוהי כח העמים. ק' שואל מדוע תופעה כזו לא התרחשה בשאר העמים, במזרח הקדום?
גם אם היו התחלות של מונותיאיזם בעמים אחרים, כגון מצרים ובבבל, עובדה שהן לא הבשילו שם למונותיאיזם אמיתי, ולמעשה נעלמו כעבור כמה זמן.
אין לדעת מתי נולדה אמונת הייחוד. יש "המקדימים אותה לימי אברהם, ויש המקדימים אותה לימי משה. מה שחשוב הוא שהיא יצירה תרבותית חדשה שנולדה מתוך "הרוח היוצר של עם ישראל".
האסכולה האבולוציונית טוענת בניגוד לקויפמן, שאמונת הייחוד נתהוותה בדרך של התפתחות מודרגת מתוך האמונה האלילית. את הגשר הם מוצאים בדרכים שונות. יש טוענים שאמונה זו הייתה בראשיתה אף היא אלילית או קרובה לאלילות, ואלוהיה היה אל מקומי או לאומי, שרק במשך הזמן נעשה לאל יחיד. מכל מקום רווחת הדעה שהאמונה הישראלית לא כללה מתחילתה שלילה מוחלטת של האלילות. המונותיאיזם נוצר רק בתקופת הנביאים הקלאסיים והיה נחלתו של חוגים מצומצמים בעם (לוויים, בני רכב נביאים ובני נביאים). ישראל בכלל היה בתקופה זו עם אלילי. רק אחרי החורבן נעשתה אמונת הייחוד לאמונת העם.בשלב זה עובר קויפמן למתקפה על אסכולת ההתפתחות: התפתחות האלילות לא הביאה לאמונת ייחוד בשום עם ובשום זמן. כמה שנקרב את אמונת היחוד לאלילות וכל כמה דרגות ביניים שנקבע, לא נוכל לברר את העיקר – מדוע אמונת הייחוד התפתחה דווקא בישראל.
ההבדל בין ההוויה האלילית להוויה של אמונת הייחוד הוא מהותי איכותי ולא כמותי. האלוהות המיתולוגית כפופה למערכת הוויה עליונה שמעליה ישנם חוקי הטבע, הגזרה הקדומה וכו'[6]. האלוהות הישראלית, אינה מיתולוגית, אינה כפופה לשום מערכת הוויה עליונה – היא רצון שליט עליון. יש כאן ראשית מוחלטת, יצירה חדשה, תפיסה חדשה של העולם, לא אלילית, ששום התפתחות של האלילות לא תבאר אותה.
אמונת ישראל לא הייתה גם בראשית תולדות עם ישראל רעיון תלוש, עניין לחוגים ומסדרים, אלא הפרתה את חיי העם, וטבעה אותם בחותמה[7].אפשר להוסיף לדברים אלו כמה הערות של ג'. ארנסט רייט, המשתייך לאותה אסכולה כמו קויפמן. רייט מנסה לחדד את ההבדלים בין דת ה' לאלים המיתולוגיים על מנת להוכיח שלא היה יכול להתרחש מעבר הדרגתי מאלילות למונותיאיזם: אלוהי ישראל אין לו מיתולוגיה. הואיל וברקע הראשוני של התגלותו עומדת ההיסטוריה ולא הטבע, היו מאמציהם של בני ישראל מכוונים לספר את פרשת עברם במונחים של פעולות אלוהים. לא היה שום צורך במיתוסים על הטבע. אלוהים, לדוגמה, לא היה מת וקם לתחיה דוגמת הבעל או תמוז.[8] כאשר עם ישראל השתמש במיתוס (ישעיהו נ"א, ט"ו,) הוא עשה לו היסטוריזציה, הוא שולב בדברי ימי העם.אולברייט מאפיין את אלוהי ישראל על מנת להדגיש את נבדלותו מאלוהי העמים כך: הוא אלוהים הבורא כל והנותן חיים לכל חי. הוא אלוהי המשפט והצדק, הוא נטול מיניות ומיתולוגיה. הוא אינו נראה לעיני אדם, אין להתיר עשיית צלמו בצורה פלסטית, הוא אינו מוגבל לחלק מבריאתו (שמיים או ארץ). הוא נעלה על פני כל יצור נברא – גרמי שמים, מלאכים וכו'. הוא בחר את עם ישראל, ע"י ברית, להיות לו לעם סגולה המודרך לפי חוקיו[9].
משה יהלום טוען כי לאור ההבדלים הגדולים בין האלילות הפוליתיאיסטית לא יתכן שצמח ממנה המונותיאיזם.[10] בניגוד למקובל במזרח הקדום אף מנהיג ישראלי לא נהפך לאל. אלוהי ישראל אינו מעוניין במתנות בניגוד לאלוהי העמים . הוא אינו אוכל ואינו שותה, אינו מקיים יחסי מין ולא מעמיד צאצאים[11].
לָמָּה־לִּי רֹב־זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְקֹוָק שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי:
הגישה שתוצג בעבודה זו, היא גישתו של ישראל קנוהל, והיא קרובה לגישה ההתפתחותית. מצד אחד קנוהל מציג את לידת המונותיאיזם, כמהפכה רוחנית, וכרעיון המהפכני של אחנתון במאה הרביעית של האלף השני לפנה"ס, שהשפיעה על משה והלוויים, אשר הביאו אותה לכנען בבריחתם ממצרים. מצד שני קנוהל עוקב אחר שלבי התפתחותה ומאבקה של אמונת ה' עם האמונה האלילית הישראלית, תוך שהוא מבליט את המשותף ביניהן ואת השתלטותה ההדרגתית של אמונת ה'.
[1] קנוהל י', מאין באנו, עמ' 92 [2] יהלום מ', אלוהים, עמ' 17 [3] רייט א,ג', המקרא לעומת סביבתו, הדר, ת"א, 1978 עמ' 13 [4] קויפמן טוען כי האידיאה המונותיאיסטית (שבה גלומה היתה שלילת תפיסת העולם המיתולוגית-מאגית) לא נולדה בסוף תקופת האלילות של ימי בית ראשון, אלא לפניה. היא נולדה כרעיון יסודי של עם ישראל בראשית צמיחת האמונה המקראית. זאת הייתה האידיאה היסודית של התרבות העממית הישראלית. אידאה כזאת היא הראשית העצמאית של התרבות הישראלית, שהיא כולה גילומים של אידיאה זו. מתוך השקפה זו אנו רואים את התפתחות האמונה הישראלית, לא כהתהוות אטית של תורת המונותיאיזמוס, מתוך מין הצטברות מכנית של רעיון לרעיון, דרגות דרגות עם דרגות ביניים, על פי סכמה של 'התפתחות' מודרגת, אלא כהתגלמות אורגנית של אידיאה יסודית" (קויפמן, כרך א, ספר ראשון, עמ' 11). נוסיף עוד קטע מפתח משל קויפמן: "אמנם אמונת היחוד נוצרה אך ורק בישראל, אבל הרי האמנות המצרית אף היא נוצרה אך ורק במצרים, האמנות היוונית נוצרה אך ורק ורק ביוון, המשפט הרומי נוצר אך ורק ברומי, וכן הלאה (שם, כרך א, מבוא עמ' ל"ז). קויפמן רוצה לומר כי לכל עם יש רוח לאומי יוצר משלו, והוא יוצר יצירה מקורית משלו, הנסמכת על רעיון מקורי משלו. המונותיאיזמוס הוא יצירה מקורית של ישראל, הוא נוצר ברוח ישראל ואין לבארו מתוך תנאים ונסיבות. [5] שם, עמ' 14 - 15 [6] ראה נספח ב' [7] קויפמן, מבוא, כרך א, עמ' לב - לה [8] רייט, עמ' 21 - 22 [9] W.F. Albright, Archaeology and the religion of Israel (Baltimore, 1942), p.116 [10] יהלום, אלוהים, עמ' 33 [11] שם, עמ' 23
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לדבריך ה', שלנו לא נזקק לאכול לשתות ולזין אבל בחיים האמיתיים [לפי התנ"ך] העלו זבחים בבית המקדש.