מוטקה > בלוגים > הבלוג של אסתי טל > "האורחת" -דרמה קומית רומנטית, שנונה ועסיסית, מאת סביון ליברכט ובבימויה של ציפי פינס, בת. בית לסין, מוכיחה שגם בגיל השלישי, למרות כל הסיכויים, אפשר לפגוש בני זוג שעונים על החלומות הכמוסים ביותר שלכם. חוויה מעצימה ומעודדת.
"האורחת" -דרמה קומית רומנטית, שנונה ועסיסית, מאת סביון ליברכט ובבימויה של ציפי פינס, בת. בית לסין, מוכיחה שגם בגיל השלישי, למרות כל הסיכויים, אפשר לפגוש בני זוג שעונים על החלומות הכמוסים ביותר שלכם. חוויה מעצימה ומעודדת.
צילום: כפיר בולוטין
מחזה ישראלי חדש, פרי עטה של סביון ליברכט, מבוסס על "הארוחה האחרונה" מתוך הספר "צריך סוף לסיפור אהבה".
תקציר העלילה:
על רקע מלחמת המפרץ המתרגשת לבוא, גרשון, אלמן טרי, (גדי יגיל) יושב "שבעה" על חסיה אשתו כבר שלושה חודשים. הוא נראה מוזנח, עגום סבר, נושא על כתפיו את כל צער העולם. כל ניסיון מצד רוני בתו לעניין אותו במסכת הגז, הדבק לחלונות או החדר האטום, מחלצים ממנו תגובות ציניות אדישות.
התפנית בהלך נפשו מגיעה באופן בלתי צפוי כשמציעים להכיר לו אישה מתאימה.
לפתע הוא מגלה את הרצון לחיות. הוא קם מתוך ה"שבעה" של שלושת החדשים ומתמלא בחיוניות. הוא מסדר את הבית בקפידה, מעז אפילו לבקש לעצמו אישה נאת מראה. רואה עצמו רוקד עמה, נוסע איתה לחו"ל, פורש מהעבודה שאינו אוהב. כשהוא פוגש ברעיה (גילת אנקורי), ניצולת שואה - שהתאלמנה כבר שלוש פעמים - ומתרשם מהופעתה הנאה ומחינה, הוא חושף בתוכו את המקום החבוי של תשוקה, אהבה ושמחה ומתנהג כנער נרגש שלא ידע מעולם אישה.
כש'הרומן' מתפתח, בני הזוג מוצאים שפה משותפת ונראים מרוצים, מחליטה לפתע חסיה, רעייתו המנוחה של האלמן לפלוש לחייו ולחיי בת זוגו הטריה, בדמות רוח רפאים. עטוית שחורים, היא חולפת בצעדים איטיים ליד מיטת השינה שלו ומטרפדת את שנתו, מעוררת את מצפונו ומעלה בו זיכרונות על הנאמנות שהבטיחו זה לזו בצל מוראות השואה שעברו.
גרשון נקרע בין אהבתו החדשה לבין אשתו המנוחה, ואפילו בתו היחידה, שמתאהבת בעדי, בנה של בת זוגו החדשה של האב, לא מצליחה להחליט מה עדיף. האם להניא את אביה מהקשר החדש או לעודדו לדבוק ברעיה ולחוות אהבה.
רוח הרפאים לא מרפה ומופיעה בעיני רוחו של גרשון כשהוא יושב עם רעיה לארוחה חגיגית. רעיה, אישה נבונה, בעלת ניסיון חיים, רוקחת מזימה רבת דמיון ומסלקת את "האורחת" מבלי שתכעס יותר מדי.
סצנות קומיות ודרמטיות מתרחשות בקצב מסחרר. עדי, בנה של רעיה ורוני, בתו של גרשון שניהלו ביניהם תחילה קרב מוחות אטום רגשות, מסירים אט אט את הקליפות ומגלים שהם בעצם מאוהבים.
המסך יורד על אידיליה משפחתית שמפיחה תקווה גם בקרב חסרי אמונה שחלומות לפעמים מתגשמים.
סביון ליברכט, אחת מהמחזאיות החשובות ביותר בתיאטרון הישראלי העכשווי - כלת פרסי התיאטרון הישראלי על מחזותיה: "סינית אני מדברת אליך", "תפוחים מן המדבר", "הבנאליות של האהבה", "רוחל'ה מתחתנת" – מעניקה לנו מחזה רצוף תובנות על החיים ועל נפש האדם על כל מורכבותה.
משתתפים: גד יגיל – גרשון; גילת אנקורי – רעיה; מגי אזרזר – רוני; פלורנס בלוך – פנינה; רון שחר – עדי; מירי בש – חסיה.
בימוי: ציפי פינס, עיצוב תפאורה: ערן עצמון, עיצוב תלבושות: אורנה סמורגונסקי, מוסיקה: אמיר לקנר, תאורה: קרן גרנק,
תנועה: עמית זמיר.
"האורחת" על מבחר שחקניה המעולים, מתארחת תחת קורת הגג של תיאטרון בית לסין ומזמנת לקרואים שעה וחצי של הנאה צרופה תוך מסע במנהרת החיים.
להזמנת כרטיסים: 03/7255333
מחזה ישראלי חדש, פרי עטה של סביון ליברכט, מבוסס על "הארוחה האחרונה" מתוך הספר "צריך סוף לסיפור אהבה".
תקציר העלילה:
על רקע מלחמת המפרץ המתרגשת לבוא, גרשון, אלמן טרי, (גדי יגיל) יושב "שבעה" על חסיה אשתו כבר שלושה חודשים. הוא נראה מוזנח, עגום סבר, נושא על כתפיו את כל צער העולם. כל ניסיון מצד רוני בתו לעניין אותו במסכת הגז, הדבק לחלונות או החדר האטום, מחלצים ממנו תגובות ציניות אדישות.
התפנית בהלך נפשו מגיעה באופן בלתי צפוי כשמציעים להכיר לו אישה מתאימה.
לפתע הוא מגלה את הרצון לחיות. הוא קם מתוך ה"שבעה" של שלושת החדשים ומתמלא בחיוניות. הוא מסדר את הבית בקפידה, מעז אפילו לבקש לעצמו אישה נאת מראה. רואה עצמו רוקד עמה, נוסע איתה לחו"ל, פורש מהעבודה שאינו אוהב. כשהוא פוגש ברעיה (גילת אנקורי), ניצולת שואה - שהתאלמנה כבר שלוש פעמים - ומתרשם מהופעתה הנאה ומחינה, הוא חושף בתוכו את המקום החבוי של תשוקה, אהבה ושמחה ומתנהג כנער נרגש שלא ידע מעולם אישה.
כש'הרומן' מתפתח, בני הזוג מוצאים שפה משותפת ונראים מרוצים, מחליטה לפתע חסיה, רעייתו המנוחה של האלמן לפלוש לחייו ולחיי בת זוגו הטריה, בדמות רוח רפאים. עטוית שחורים, היא חולפת בצעדים איטיים ליד מיטת השינה שלו ומטרפדת את שנתו, מעוררת את מצפונו ומעלה בו זיכרונות על הנאמנות שהבטיחו זה לזו בצל מוראות השואה שעברו.
גרשון נקרע בין אהבתו החדשה לבין אשתו המנוחה, ואפילו בתו היחידה, שמתאהבת בעדי, בנה של בת זוגו החדשה של האב, לא מצליחה להחליט מה עדיף. האם להניא את אביה מהקשר החדש או לעודדו לדבוק ברעיה ולחוות אהבה.
רוח הרפאים לא מרפה ומופיעה בעיני רוחו של גרשון כשהוא יושב עם רעיה לארוחה חגיגית. רעיה, אישה נבונה, בעלת ניסיון חיים, רוקחת מזימה רבת דמיון ומסלקת את "האורחת" מבלי שתכעס יותר מדי.
סצנות קומיות ודרמטיות מתרחשות בקצב מסחרר. עדי, בנה של רעיה ורוני, בתו של גרשון שניהלו ביניהם תחילה קרב מוחות אטום רגשות, מסירים אט אט את הקליפות ומגלים שהם בעצם מאוהבים.
המסך יורד על אידיליה משפחתית שמפיחה תקווה גם בקרב חסרי אמונה שחלומות לפעמים מתגשמים.
סביון ליברכט, אחת מהמחזאיות החשובות ביותר בתיאטרון הישראלי העכשווי - כלת פרסי התיאטרון הישראלי על מחזותיה: "סינית אני מדברת אליך", "תפוחים מן המדבר", "הבנאליות של האהבה", "רוחל'ה מתחתנת" – מעניקה לנו מחזה רצוף תובנות על החיים ועל נפש האדם על כל מורכבותה.
משתתפים: גד יגיל – גרשון; גילת אנקורי – רעיה; מגי אזרזר – רוני; פלורנס בלוך – פנינה; רון שחר – עדי; מירי בש – חסיה.
בימוי: ציפי פינס, עיצוב תפאורה: ערן עצמון, עיצוב תלבושות: אורנה סמורגונסקי, מוסיקה: אמיר לקנר, תאורה: קרן גרנק,
תנועה: עמית זמיר.
"האורחת" על מבחר שחקניה המעולים, מתארחת תחת קורת הגג של תיאטרון בית לסין ומזמנת לקרואים שעה וחצי של הנאה צרופה תוך מסע במנהרת החיים.
להזמנת כרטיסים: 03/7255333
תגובות
0
אהבו
0
1856
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
ניסים ונפלאות
בודקת אם אתם עדיין קיימים בעידן הבלבלת הקורונטית.
אודליה
לקריאת הפוסט
"לילה בפריז" השאנסונים הגדולים של כל הזמנים
צילום: באדיבות תיאטרון הקאמרי
מסע לילי קסום בעיר האורות לצלילי מיטב שיריהם של אדית פיאף, ז'אק ברל, שארל...
לקריאת הפוסט
תחושת בטן - דרמה משפחתית שעולה על במת תיאטרון הקאמרי
צילום: גבריאל בהרליה.
תחושת בטן עוסקת בחופש הבחירה של נשים בתקופתנו: לגבי גופן, מסלול חייהן והייעוד שלהן...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות