האימוץ

בשנת 1957 הפכה היאחזות הנח"ל ניר- עוז לקיבוץ של קבע. חברי הקיבוץ הראשונים שירדו לנגב המערבי מכל קצות הארץ היו ילידי הארץ חברי השומר הצעיר. חברים אלה פגשו בניר עוז באותם ימים שממה, 4-5 צריפים ושני מבני אבן. במבנה אבן אחד הנקרא "תנובה ילדים" שוכנו בזמנו התינוקות הראשונים. במהלך השנים נוספו לחברי גרעין ניר-עוז גרעינים נוספים מתנועת השומר הצעיר בערי הארץ. עם הזמן הגיעו חברים מארצות שונות. תוספת כוח האדם שינתה את פני המקום ללא הכר.ניר-עוז כיום הוא קיבוץ איכותי, מבוסס כלכלית וחברתית.
האימוץ

בהתאם להחלטות הוועד הפועל של הקבוץ הארצי הוטל על קיבוץ עין השופט לאמץ את קיבוץ ניר-עוז במסגרת מפעל ש.ש.ש1


הפלוגה הראשונה יצאה ב-1960 ומנתה שניים עשר חברים יוצאי צבא.מתוכם שני מבוגרים מדריכים-רחל צור ואהרון אלפר. כשהופיעה רחל צור בשיחת קיבוץ השמיעה את שלושת ה" ש" המחייבים גם אותה, העירו לה משולחן המזכירות ,כי היא-כמדריכה תוכל להסתפק בשני "ש" (שנת שירות ולא שנת שירות שלישית) ענתה רחל:"גם אצלי זה שלושה " ש " והם-שנת שירות שלושים בקיבוץ ". בעיתון הקיבוץ משנת 1960 כותב זלמן לבנה: ..אהרון ורחל עומסים על עצמם שליחות רבת אחריות,שאין רבות כמוה בימים אלה,טוב נעשה,אם נלוום בהרגשה,כי לא המרחק הגיאוגרפי יקבע את מידת הקשרים בינינו.. בשביל קיבוצנו-היציאה לניר עוז זהו מאורע בתולדות חיינו.כל האוכלוסייה מלווה אתכם,היוצאים בדרככם דרומה.גבול עין השופט הוא עתה בניר עוז."

באחת השבתות יצאה משאית עם חברים לניר עוז לבילוי של מספר שעות. .בפגישה של ועדת קשר עם המזכירות הוברר ששדה תפוחי האדמה בניר עוז נפגע קשה על ידי פרודניה ויש להחיש עזרה מעין השופט. בלי היסוסים יצאה קבוצה גדולה של חברי רימון ובנות שחר לעזרת איסוף תפוחי אדמה בניר עוז- בזכותם הצליחו להציל חלק גדול מהיבול. הדיווחים מחברי הש.ש.ש. בעיתון הקיבוץ הם רבים. בעיתון משנת 1960 כותב אבירם חגי:"...יש משהו שונה באווירה בין קיבוץ צעיר לוותיק ,או בין קיבוץ גדול לקטן. קשה להגדיר בדיוק שוני זה. אך לדוגמא: אם ארוחת ערב היא בעלת משמרת אחת של כמה שולחנות ותוך מחצית השעה מתרוקן חדר האוכל לגמרי, או המרחקים הקצרים בין מקום למקום ואפילו מיעוט האנשים ,נפגשים במשך היום עם אותן דמויות. לפעמים מתגנבת במשקים צעירים איזו הרגשה של חוסר ביתיות או חוסר קבע, אך משנשמע בכי תינוק ואימא המנסה להרגיעו- חוזר הביטחון וההרגשה שיש עתיד לישוב ושכר לעמל."

עמירם קופר חבר ניר עוז היה ידוע בכתיבת פזמונים-לפזמוניו של עמירם הולחנו לחנים של: דומיניקו מוצוניו,יעקב שגיא ,סאשה ארגוב , מרדכי זעירא , משה וילנסקי,יעקב קינן , עמירם קופר ועוד.. בחוברת פזמונים של עמירם בדף הפתיחה לפזמון שין שין שיינה נכתב :

לאחר שגרעיני ההשלמה בוששו לבוא הכריזו האדמורים- רבי מאיר יערי ורבי יעקב חזן על מצוות שרות שלישית (ששש) וכך נולדה היכרותנו עם קיבוץ עין השופט אשר אמץ אותנו אל חיקו ושלח את בניו ובעיקר בנותיו אלינו מי לשנה ומי לכל החיים.

שין שין שיינה
אבא'לה בכיי טרי
רק לשנה אלכה
רבי מאיר יערי
גזר גזירה עליך
לגלות אותי שלח
שם לפינה נידחת
שם "ניר עוז" זה הפרחח
צובט ואני צווחת.

שין שין שיינה ילדתי
אני נפרד בצער
זאבים טורפים בתי
אורבים לך שם ביער
אם -ניר עוז- אותך צובט
יידע לו בן בליעל
כי עיינו של השופט
פקוחה תמיד ממעל.....

מהשידוך בין ניר-עוז לעין השופט נוצרו מספר זוגות:

  • דינה גולן עם שרגא נגב
  • כרמלה קריפין עם אורי דן
  • רות פיין עם ליסר (אריה) להב
  • רות שביט (ז"ל) עם אריה זלמנוביץ
  • אמיתי בן צבי עם מירי
  • בנו גלצור ותלמה פוליאקוב (ז"ל)
  • הערות שוליים
    .
    ש.ש.ש:
    "
    מפעל שנת שירות שלישית,מפעל קבוצות עזרה ואימוץ קיבוצים צעירים מיועד לשתי מטרות עיקריות: האחת- ליצור מכשיר בידי המוסדות המרכזיים של התנועה,לעזרת הקיבוצים הצעירים ולהדרכת התנועה החינוכית.השנייה-ליצור ביטוי ליכולתה ולפעילותה של החטיבה הצעירה ככלל ,וכל פרט בתוכה,במסגרת תנועתית כוללת.מפעל זה הוא ביטוי לעזרה הדדית במסגרת הקיבוץ הארצי."


תגובות  0  אהבו 

554
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

עופרה בריל מזמינה לבלוג שלה
בלוג חדש לעופרה בריל מוזמנים לעיין בבלוג חדש שלי שהוא מורכב מכתבות שפרסמתי בעבר מ'חותם' ה'דף הירוק' ועוד..אשמח לתגובות http://einhashofet.blogspot.co.il/ בברכה מעופרה קיבוץ עין...
לקריאת הפוסט
הפסלים של אורה
לקריאת הפוסט
הפסלים של אורה
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה