יום הכיפורים ואחריו
בערב עוד התלבטתי אם ללכת לבית הכנסת שברחוב המקביל לרחובנו.בגדי החג שלי היו מוכנים אך ישבתי כמו אז,מביטה בחלון אם כבר יש אנשים שהולכים עם נרתיק הקטיפה והחולצה הלבנה בצעד החגיגי הזה.
היתה שעת דימדומים.בדימיוני ראיתי אותך הולך אל הדלת עם הכיפה והנרתיק שקניתי לך ואני אומרת לך שעוד מעט אגיע.הדלת כמו ניפתחה וניסגרה ואיש לא עבר בה.
עליתי לעזרת הנשים.האזנתי לחזן לבן-הזקן ולא קלטתי אף מילה מדבריו.וניזכרתי במחווה האהבה היחיד שאי פעם אמרת לי,כשפיתאום חשתי מישהו טופח לי קלות על הכתף.היבטתי והנה אתה בחיוך אוהב מאחורי."באתי לראות אם הכל בסדר"הינהנתי והוא ירד חזרה לעזרת הגברים..כעת היבטתי מאחורי כתפי-לא עמד שם אדם.
ירדתי לגינה מול בית הכנסת הקטן שלנו,שהיה פעם כניראה וילה,וישבתי,כמו תצא עוד מעט ויחד נשוב הביתה.כבר שכחתי את כל הימים שגרמת לי לבכות.אהבתי אותך,היית הבית שלי,האבא,כך ישבתי וחיכיתי לך,ללכת איתך יחד הביתה.אולי התחלת לאהוב כמו שאני צריכה,אולי מתחיל דף חדש.אבל אתה לא באת.היבטתי לשמים,לראות אולי אתה רואה משם שחיכיתי לך שוב,כמו אז, לפני עשרים שנה,כי בשנים האחרונות כבר לא יכולת ללכת.אפילו לבכות לא יצא לי.הלכתי לבד הביתה,ונר הנשמה שהידלקתי לכבודך היבהב.כאומר לי"ראיתי."
למחרת,
בבקר ,כששאלת אותי,ידידי היקר,יום הכיפור איך עבר,סיפרתי לך שהייתי עצובה,מייד באת וזרועותיך עטפו אותי בחום,"באתי להפיג את עצבותך"
ובליבי אמרתי "תמיד ידעתי שיש מלאכים" וגם הודתי לאלוהים ששלח לי אחד כזה.
היתה שעת דימדומים.בדימיוני ראיתי אותך הולך אל הדלת עם הכיפה והנרתיק שקניתי לך ואני אומרת לך שעוד מעט אגיע.הדלת כמו ניפתחה וניסגרה ואיש לא עבר בה.
עליתי לעזרת הנשים.האזנתי לחזן לבן-הזקן ולא קלטתי אף מילה מדבריו.וניזכרתי במחווה האהבה היחיד שאי פעם אמרת לי,כשפיתאום חשתי מישהו טופח לי קלות על הכתף.היבטתי והנה אתה בחיוך אוהב מאחורי."באתי לראות אם הכל בסדר"הינהנתי והוא ירד חזרה לעזרת הגברים..כעת היבטתי מאחורי כתפי-לא עמד שם אדם.
ירדתי לגינה מול בית הכנסת הקטן שלנו,שהיה פעם כניראה וילה,וישבתי,כמו תצא עוד מעט ויחד נשוב הביתה.כבר שכחתי את כל הימים שגרמת לי לבכות.אהבתי אותך,היית הבית שלי,האבא,כך ישבתי וחיכיתי לך,ללכת איתך יחד הביתה.אולי התחלת לאהוב כמו שאני צריכה,אולי מתחיל דף חדש.אבל אתה לא באת.היבטתי לשמים,לראות אולי אתה רואה משם שחיכיתי לך שוב,כמו אז, לפני עשרים שנה,כי בשנים האחרונות כבר לא יכולת ללכת.אפילו לבכות לא יצא לי.הלכתי לבד הביתה,ונר הנשמה שהידלקתי לכבודך היבהב.כאומר לי"ראיתי."
למחרת,
בבקר ,כששאלת אותי,ידידי היקר,יום הכיפור איך עבר,סיפרתי לך שהייתי עצובה,מייד באת וזרועותיך עטפו אותי בחום,"באתי להפיג את עצבותך"
ובליבי אמרתי "תמיד ידעתי שיש מלאכים" וגם הודתי לאלוהים ששלח לי אחד כזה.
יום הקדיש הכללי
היום,י' בטבת,הוא יום הקדיש הכללי של האנשים שיום מותם אינו ידוע.במסורת זהו יום צום בו החל המצור על ירושלים טרם חורבן...
לקריאת הפוסט
אספר לקראת טו' בשבט אגדה סלובקית
בכפר אחד חי אכר עם אשתו ובנו התינוק.
מדי יום האשה החרוצה היתה פעילה,אך בלכתה לישון,בערב, נירדמה מייד כמו בול עץ.
הלך האכר ליער,למכשפה הידועה בסביבה ,וכשהיא יושבת ליד יורה רותחת,מעבירה נוזל...
לקריאת הפוסט
ברכה
שנה אזרחית מוצלחת לכל חברי מוטקה.שנת בריאות ,אושר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
תודה.המציאות היא כזו.
המלאכים נמצאים איתי. ואתם על-הארץ תהיו רק אנושיים.
המילה "אחריו" אומרת הרבה. כי היא מספרת על מסכת יחסים, מצד אחד, אשה אוהבת, מכבדת. ומצד שני, בעל מכונס בתוך עצמו, אדיש לאהבתה של אשת חיקו. (איזו החמצה! ותמונת מלאך, חמור סבר המאפיינת את האיש עימו היא חיה.
תמונת המלאך מבטא חוסר סובלנות והתחשבות שהיה מנת חלקה) .
ואחרי ככלות הכל, האיש נאסף אל אבותיו. האשה ממשיכה לבדה. מנווטת צעדיה, זורמת עם החיים.
אך לא כלו כל הקצים. עכשיו יש ידיד, שמעלותיו טובות, כדי לפצות אותה את האשה הראויה.
הסיפור מסתיים במשפט: "סיפרתי לך שהייתי עצובה - ומייד באת וזרועותיך עטפו אותי בחום".
והוא משיב: "באתי להפיג את עצבותך"...
שנה טובה, בריאות ושנים רבות של עדנה ונחת. טובה היקרה. (פרח).
בדרך המיוחדת לך כמשוררת כתבת פוסט והוא שיר לאהוב שהלך
גם אם הלך הוא איתך. בבית הכנסת בעזרת הנשים. ואפילו למעלה משקיף אליך מבין הכוכבים.
סיפור שיר שמכל שורה מבצבצת האהבה. אשרייך שניחנת בה.
גמר חתימה טובה
סיפורך נוגע ואני מבינה את הרגעים
ישבת בציפיה ליד בית כנסת שאולי משהו יקרה
ואכן קרה ידידך הגיע להפיג עצבותך..
ערב טוב
כמה יפה היבעת את זה.תודה.
בדיוק כך.תודה על התגובה.
תודה.אתה מביו כל כך לעומק.הילה"פיצוי"כל כך נכונה.החיים מפצים לעתים.ממש כך.
תודה .חג סוכות שמח.תהה סוכתך סוכת שלום ונחת.
תודה.רק למחרת המועד הזה.אבל זה הרבה.אבל כמו שאמרת ישבתי וכאילו הוא יצא מבית הכנסת.אמרתי לך שיש לי סיפור דומה לשלך.
שיהיה לנו חג סוכות שמח.חג של נחת ושמחה.סוכות זה כבר משהו שונה.